טבילה בלי בלנית

סימן רצ"ח

1. שאלה
2. תשובה
3. הסבר הפסק

1. שאלה

אני הבלנית של כוכב יעקב, ויש טובלות המבקשות ממני שלא אהיה נוכחת בעת טבילתן. האם מותר לי להימנע מלקיים את חובתי לעמוד על הטובלת בעת טבילתה?

2. תשובה

אם הטובלת אינה מעוניינת בנוכחותך, את פטורה מלעמוד על הטבילה. חשוב ביותר להראות לה שאת מכבדת את רצונה, וכך היא תמשיך לבוא למקווה גם בעתיד.

3. הסבר הפסק

א. החיוב לעמוד על הטובלת
לחיוב זה אין מקור בגמרא, והוא אינו מובא ברמב"ם. הטור (יו"ד סימן רצח) הביא דין זה בשם אביו הרא"ש, וטעמו שמא המים לא יכסו את כל השערות. דין זה מובא בשולחן ערוך בסימן רצח סעיף מ, בלשון "צריך". וזו לשון המחבר: "צריך לעמוד על גבה יהודית גדולה יותר מי"ב שנה ויום אחד בשעה שהיא טובלת, שתראה שלא ישאר משער ראשה צף על פני המים". כידוע המחבר מדקדק מאוד בלשונו, והלשון "צריך" משמעה לכתחילה, וודאי שאין זה מעכב בדיעבד, כמבואר בפוסקים (עיין בספר טהרת הבית לרב עובדיה יוסף, חלק ג עמוד קעב – קעד).

ב. בשעת הדחק
ניתן להביא ראיה לכך מהמשך הסעיף, וזו לשונו: "אם אין לה מי שתעמוד על גבה, או שהוא בלילה, תכרוך שערה על ראשה  בחוטי צמר או ברצועה שבראשה, ובלבד שתרפם או בשרשרות של חוטים חלולות או קושרת בגד רפוי על שערותיה". אם כן, מפורש בשולחן ערוך שדין זה הוא רק לכתחילה; ואם קשה לקיימו בגלל סיבה זו או אחרת, יכולה לטבול לכתחילה לבדה, רק שתיזהר שכל שערותיה יכוסו במים. לבעלות שער קצר אין קושי כלל שהמים יכסו את כל שערותיה, ואם שערה ארוך היא יכולה לאמץ את עצת המחבר או שתשפיל את ראשה הרבה, שהיות שהמקוואות היום חמין ועמוקים אין קושי בכך כלל.

ג. מה נקרא שעת הדחק ?
יש נשים המרגישות עלבון או בושה בכך שאישה אחרת תראה אותן כשהן ערומות. ידועים דברי חז"ל על כבוד הבריות, שגדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה (ברכות יט ע"ב). לכן אשה המרגישה עלבון או בושה אם אישה אחרת תעמוד בעת טבילתה הרי זו שעת הדחק, ומותר לה לטבול לכתחילה בלי שמישהי תעמוד עליה.

ד. מסייע לדבר עבירה
ואפילו אם דוחים כל הנאמר כאן, ברור שה"חטא" הוא על הטובלת ולא על הבלנית. הבלנית מוכנה לעמוד על טבילתה כעיקר הדין, אבל אם הטובלת אינה רוצה בכך אין כאן דין של מסייע, משום שהיא אינה עוזרת לה לעבור על ההלכה. איסור מסייע קיים רק כשהאדם מושיט איסור או עוזר בדרך כלשהי לאדם אחר לעשות עבירה, אבל מניעת תוכחה אינה נחשבת לסיוע בשום מקום. וכבר נפסק בשולחן ערוך בהלכות יום כיפור שבדבר שאינו מפורש בתורה אין להוכיח, ואפילו אם תוקפו מן התורה, שמוטב יהיו שוגגין ולא יהיו מזידין (תרח,ב ועיין גם שלח, ה ושלט, ג). ולכן חובה שלא לומר כלום כאשר אישה מבקשת לטבול לבד.

ה. מכשילה את הטובלת
ולמעשה ההפך הוא הנכון. אם הבלנית תעיר לה יש חשש שהטובלת תיפגע ולא תבוא יותר לטבול, ואז הבלנית חלילה תעבור על איסור גדול, לגרום שהאישה ובעלה יעברו על איסור כרת.

ו.
וכמובן שכל זה באשה המבקשת לטבול לבדה, אולם לכל שאר הנשים צריך לקיים את הדין היסודי, כמובא בשולחן ערוך וכמנהגן של ישראל.

שאול דוד בוצ'קו  

דילוג לתוכן