סימן קי"ח – חתימת ברכת "השיבה שופטינו", ובו סעיף אחד

נחלקו הראשונים מהי חתימת ברכת "השיבה שופטינו". הנוסח המקובל הוא "מלך אוהב צדקה ומשפט", אולם היו שערערו על חתימה זו, כיוון שאין להזכיר "מלך" בחתימת ברכות העמידה. לכן מצאנו בראשונים נוסחים שונים לחתימה זו[1]; ומכריע המחבר שצריך לחתום "מלך אוהב צדקה ומשפט", ואגב דין זה הוא מלמדנו שבעשרת ימי תשובה חותמים "המלך המשפט"[2].

סעיף א

'השיבה שופטינו', חותם בה 'מלך אוהב צדקה ומשפט'. ומראש השנה ועד יום הכפורים חותם 'המלך המשפט' (א). הגה: מיהו אם אמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' אין צריך לחזור (ב), ולא אמרו שיחזור אלא במקום שכל השנה אומרים 'הא-ל אוהב צדקה ומשפט' (ג) (רבנו יונה סוף פרק קמא דברכות, וטור, והגהות מנהגים. ועיין לעיל סימן תקפ"ב).

^א ברכות י״ב ע"ב.

• המלך המשפט – ההבדל בין החתימות הוא שהמילים "מלך אוהב צדקה ומשפט" מתארות מלך הרוצה שבני האדם יתנהגו בהתאם לערכי הצדק והמשפט, ואילו "המלך המשפט" מתאר מלך השופט כעת. לדעת המחבר זהו הבדל מהותי, ואם בעשרת ימי תשובה אדם טעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט", לא יצא (כמפורש בדבריו בתחילת סימן תקפ"ב). אם נזכר בטעותו לפני שסיים את תפילת העמידה חוזר לברכת "השיבה שופטינו", ואם סיים את העמידה – חוזר על התפילה.
• אין צריך לחזור – לדעת הרמ"א עיקר החתימה הוא אמירת המילה "מלך", לכן בדיעבד אינו צריך לחזור[3].
• הא-ל אוהב צדקה ומשפט – כפי מנהגם של חלק מאשכנזים. ובמקרה ההפוך, אם טעה בשאר ימות השנה ואמר "המלך המשפט" – אינו צריך לחזור, הן לדעת המחבר והן לדעת הרמ"א.

[1] למשל: "הא-ל אוהב צדקה ומשפט" (כך נוהגים חלק מקהילות אשכנז), וכן "הא-ל המשפט" (מאירי) או "אוהב המשפט" (רשב"א).

[2] לכן לא הביא בהלכות תפילה אלא שינוי זה, ושאר השינויים שבעשרת ימי תשובה מובאים בהלכות ראש השנה (סי' תקכ"ב).

[3] למעשה מנהג רוב הספרדים כמחבר, ולא אומרים כאן "ספק ברכות להקל". והנוהגים על פי הבן איש חי – לא יחזרו.