סימן רכ"א – ברכת הודאת הגשמים, ובו ב' סעיפים

הגשמים הם צורך חיוני לבני האדם. תפילות רבות תוקנו לירידת הגשמים, וביניהן תפילת הגשם במוסף של שמיני עצרת ושאלת הגשמים בתפילת העמידה של ימות החורף (בברכת השנים, שבנוסח עדות המזרח היא ארוכה בחורף במיוחד). על כן קבעו חכמים גם ברכת הודאה כאשר התפילות מתקבלות ויורדים הגשמים, כפי שיבואר בסימן זה.

סעיף א

^אאם היו בצער מחמת עצירת גשמים וירדו גשמים מברכים עליהם, אף על פי שלא ירדו עדיין כדי רביעה (א), ^במשירדו כל כך שרבו על הארץ ^גשיעלו (עליהם) אבעבועות מן המטר וילכו זה לקראת זה (ב). הגה: ומה שאין אנו נוהגים בזמן הזה בברכת הגשמים, משום דמדינות אלו תדירים בגשמים ואינן נעצרין כל כך (ג) (סמ"ק ואגור וכל בו).

^אב״י מדברי הכל בו.  ^בברכות נ״ט ע״ב, ותענית ו׳ ע״ב.  ^גלפירוש רמב״ם בפ״י מהל' ברכות, והר״ן.

• כדי רביעה – "רביעה" היא בדרך כלל כינוי לסדרה של גשמים, ומנהגם היה לציין את הרביעות במספרים (רביעה ראשונה, רביעה שניה וכו'). כאן הכוונה במילה זו לכמות הגשמים היורדת בדרך כלל בסדרת גשמים שלמה[1].
• וילכו זה לקראת זה – כלומר: כאשר הגשמים אינם יורדים בטיפות שנבלעות באדמה, אלא בכמות כזו שנראה שהטיפות יוצאות זו לקראת זו, כלומ:ר שמדובר בגשם שוטף. וזהו ביאור בראשונים לדברי הגמרא: "מאמתי מברכין על הגשמים, משיצא חתן לקראת כלה".
• ואינן נעצרין כל כך – בארצות הצפון הגשמים והשלגים מצויים תדיר, והחיים שם אינם בכלל "בצער מחמת הגשמים", ולכן לא הכירו ברכה זו. לעומת זאת, בארץ ישראל החקלאות זקוקה לגשם החל מתחילת החורף כדי להתקיים, ומצפים בה לגשמים. ואמנם כיום המדינה מתפילה מי ים, ורוב הציבור אינו חש מחסור במים, אולם והברכה לא התבטלה, ויחיד או ציבור שהיו בצער מחמת עצירת הגשמים יברכו ברכה זו. ומי שאינו מרגיש שמחה בירידת הגשמים לא יברך, כדברי הרמ"א.

סעיף ב

^דומה מברך, אם אין לו שדה (ד) אומר (ה): 'מודים אנחנו לך ה' א-להינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו. ואילו פינו מלא שירה כים' וכו', עד 'הן הם יודו ויברכו את שמך מלכנו', וחותם: 'ברוך אתה ה' א-ל רוב ההודאות' (ו). ואם יש לו שדה בשותפות עם אחר, מברך 'הטוב והמטיב' (ז). ואם אין לו שותף בשדהו, מברך 'שהחיינו' (ח). הגה: יש אומרים דהשומע שירדו גשמים מברך 'הטוב והמטיב' (ט) (רשב"א).

^דברכות נ״ט ע״ב, ותענית ו׳ ע״ב.

• אין לו שדה – ואז אין הוא יכול להודות על טובתו האישית. "שדה" כאן היינו דווקא שדה גדול בעל ערך כלכלי. ואפילו אם יש לאדם גינה פרטית, אין זה נחשב לשדה.
• אומר – ומברך אף שאין לו שדה, משום שהגשם הוא ברכה לכול.
• רוב ההודאות – זהו הנוסח המלא של הברכה: "מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ יי אֱ-לֹהינוּ עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהוֹרַדְתְּ לָנוּ. וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמָיִם וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ יי אֱ-לֹהינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ עַל אַחַת מֵאָלֶף אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ. מִלְּפָנִים מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יי אֱ-לֹהינוּ וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, בְּרָעָב זַנְתָּנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ וּמִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּ וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְרַבִּים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָנוּ. עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ יי אֱ-לֹהינוּ, וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ יי אֱ-לֹהינוּ לָנֶצַח. עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִישׁוֹרְרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. בָּרוּךְ אַתָּה יי אֵ-ל רוֹב הַהוֹדָאוֹת".
• הטוב והמטיב – זו ברכה שמברכים על טובה המשותפת למברך ולאנשים נוספים, כפי שיבואר בסימן הבא.
• שהחיינו – כפי שמברכים על טובה אישית. גם ברכה זו מתבארת בסימנים הבאים.
• הטוב והמטיב – אפילו אם לא ראה את הגשמים בעצמו. לדעה זו מברך בעל שדה על השמועה שירדו גשמים "הטוב והמיטיב" או "שהחיינו", אך מי שאינו בעלים של שדה לא יברך את ברכת "מודים" הארוכה, שלדברי הכול נתקנה רק על הרואה את הגשמים.

ברכת הודאת הגשמים (רכ"א)

1. אם היו בצער מחמת עצירת גשמים, לאחר שירדו הגשמים יברכו עליהם. וברכה זו נוהגת גם בזמן הזה [א].
2. נוסח הברכה: יחיד שיש לו שדה מברך "שהחיינו", ואם יש לו שדה בשותפות יברך "הטוב והמטיב". ומי שאין שדה ושמח על ירידת הגשמים מברך נוסח מיוחד שתיקנו חכמים, הפותח במילים "מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ יי אֱ-לֹהינוּ עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהוֹרַדְתְּ לָנוּ", וחתימתו: "בָּרוּךְ אַתָּה יי אֵ-ל רוֹב הַהוֹדָאוֹת" [ב].

[1] השאלה אם צריך לברך על גשמים דווקא בכדי רביעה נדונה בירושלמי תענית פ"א ה"ג. לגבי כמות הגשם ברביעה מובאים שם דברי התוספתא (תענית פ"א ה"ד): "כמה גשמים יורדין ויהא בהן כדי רביעה, מלא כלי של שלשה טפחים דברי ר' מאיר" וכו'.