סימן רכ"ח – ברכת ימים ונהרות, הרים וגבעות, ובו ג' סעיפים

סימן זה ממשיך את הלכות ברכות הראייה, ועוסק בברכות על תופעות טבע קבועות.

סעיף א

^אעל ימים ונהרות, הרים וגבעות ומדברות, אומר: 'ברוך אתה ה' א-להנו מלך העולם עושה מעשה בראשית' (א). ^בועל הים הגדול (ב), והוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים (ג), אומרים: 'ברוך אתה ה' א-להנו מלך העולם עושה הים הגדול' (ד).

^אברכות נ״ד ע״א.  ^בשם וכר' יהודה, הרמב״ם בפרק י׳ מהל' ברכות.

• עושה מעשה בראשית – כיום רבים אינם נוהגים לברך ברכה זו, אולי משום שתופעות אלו כבר פחות מעוררות התפעלות בלבבות, כפי שמבואר בסעיף ג'.
• הים הגדול – הוא הים התיכון (בניגוד ל'ימים' שהובאו בתחילת הסעיף, שהכוונה בהם הייתה לימות – אגמים), וכל שכן על האוקיינוס.
• הים הגדול – וכן המנהג. ואמנם יש שפסקו לברך "עושה מעשה בראשית" על הים התיכון, ו"עושה הים הגדול" רק על האוקיינוס, אך להלכה אפשר לסמוך על דברי המחבר[1].

סעיף ב

^גלא על כל הנהרות מברך, אלא על ארבע נהרות דכתיבי בקרא, כמו חדקל ופרת (ה), ^דוהוא שראה אותם במקום שלא נשתנה מהלכם על ידי אדם (ו).

^גתוספות שם והמרדכי שם.  ^דממשמעות הגמרא נ״ט ע״ב.

• חדקל ופרת – מכיוון שנהר הוא מראה שכיח, כתבו הראשונים שמברכים דווקא על הנהרות המוזכרים במעשה גן עדן (בראשית ב', י-יד), שהם נהרות גדולים שנכללו כבר במעשה בראשית. חידקל ופרת הם נהרות גדולים מאוד, הנמצאים בעירק של היום. בפסוק מובא גם פישון, שאותו מקובל לזהות עם הנילוס שבמצרים, וגם הגיחון, שזהויו אינו ודאי.
• על ידי אדם – וכיוון שהדבר אינו ודאי, המנהג הוא שלא לברך על נהרות כלל.

סעיף ג

^הולא על כל הרים וגבעות מברך, אלא דווקא על הרים וגבעות המשונים וניכרת גבורת הבורא בהם (ז).

^ההר"ד אבודרהם בשם ר' שמשון.

• גבורת הבורא בהם – קשה להגדיר מהו הר משונה; וכיום, כשאנו רגילים מאמצעי התקשורת למראות משונים, פחות מתפעלים מתופעות אלו. ולכן רבים לא נהגו לברך על ההרים והגבעות.

ברכת "עושה מעשה בראשית" על מראות הטבע (רכ"ח)

1. חכמים תיקנו לברך "עושה מעשה בראשית" על ההרים, הגבעות, הימות והנהרות [א-ג], וכיום רבים לא נהגו בברכות אלו [(א), (ז)].
2. הרואה את האוקיינוס, ובכלל זה גם את הים התיכון, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עוֹשֶׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל" [א].

[1] טעם האחרונים המכריעים לברך "עושה מעשה בראשית" הוא שבברכה זו יוצאים ידי כל הדעות. ואחרונים רבים פוסקים כהכרעת המחבר, והמברך כמותם יש לו על מה שיסמוך.