קיצורי הלכות שאר ברכות

בסוגריים מרובעים מובאות ההפניות לשו”ע.

בדרך כלל מובאת הפניה לסעיף בלבד, כשהסימן הוא הסימן המובא בכותרת למשל: [א]. כשההפניה לסימן אחר, יצויין הסימן עם גרש, והסעיף ללא גרש למשל: [א’, א].

הפניה לסעיף כוללת את דברי המחבר והרמ”א, ואף את דברינו בפירושם.

הפניה לדברינו בס”ק מצויינת בסוגריים עגולים למשל: [(א)]. מספר בסוגריים מציין הערה באותו סימן, והציון [הק] מפנה להקדמתנו לסימן.

הלכות שאר ברכות (סימנים רי”ח-רל”א)

ברכה על מקום שמעשה בו נס (סימן רי”ח)

1. בזמן חז”ל, כאשר אדם הגיע למקום שנעשה בו נס המתואר בתנ”ך, הוא בירך ברכה על הנס [א, ז]. אולי כיום איננו יודעים את המקומות המדויקים שנעשו בהם הנסים, ואין מברכים ברכה זו.
2. הרואה מקום שנעשה לו נס, מברך בשם ומלכות “שעשה לי נס במקום הזה”, וזרעו מברך: “שעשה נס לאבי במקום הזה” [ד]. מברכים ברכה זו רק אם נעשה לו נס יוצא מגדר הרגיל, כגון ששרקו כדורים סביבו וניצל; אבל בהצלה בדרך הטבע, כגון שבאו גנבים בלילה ולא פגעו בו, יברך בלא שם ומלכות ויעשה סעודת הודיה [ט].

ברכת “הגומל” (סימן רי”ט)

1. ארבעה חייבים לברך “הגומל”: יורדי הים, הולכי מדבריות, חולה שנתרפא והמשתחרר מבית האסורים [א].
2. לדעת המחבר והספרדים מברכים על ארבעה אלו דווקא, ואפילו אם אין בהם סכנה. לכן יברך כל חולה שנפל למשכב, אפילו אין בו סכנה [ח], וכן יש לברך על כל נסיעה מעיר לעיר. ונהגו הספרדים לברך על נסיעה מעל 72 דקות [ז].
3. לדעת האשכנזים אין לברך אלא על נסיעה בים, במדבר ובאוויר, אך לא מעיר לעיר [ז], וכן לא יברך על חולי שאין בו סכנת נפשות [ח].
4. לעומת זאת, במקרים שיש בהם סכנה ואינם מארבעת אלו, כגון הניצול ממפולת, למנהג אשכנז יברך, ולדעת המחבר יברך בלי שם ומלכות [ט].
5. נוסח הברכה: “ברוך אתה ה’ א־להינו מלך העולם הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב”. והשומעים עונים: “מי שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה”.
6. יש לברך ברכה זו במניין, ולכתחילה טוב שיהיו בקהל שני תלמידי חכמים. ונהגו לסמוך את הברכה לקריאת התורה, אולם הדבר אינו מעכב [ג].
7. לכתחילה טוב לברך תוך שלושה ימים, ואם לא בירך יכול להשלים כל זמן שירצה [ו].

ברכות הודאת הטוב והרע (סימן רכ”ב)

1. על שמועות הטובות לו לבדו מברך “שהחיינו”; ואם הן טובות לו ולאחרים, מברך “הטוב והמטיב” [א].
2. על שמועות רעות מברך “דיין האמת” [ב].
3. מעיקר הדין יש מקום לברך ברכות אלו על כל שמועה הגורמת לאדם שמחה או עצב, אלא שלא נהגו כן [הק].
4. אם היו בצער מחמת עצירת גשמים, לאחר שירדו הגשמים יברכו עליהם. וברכה זו נוהגת גם בזמן הזה [רכ”א, א].
5. נוסח הברכה: יחיד שיש לו שדה מברך “שהחיינו”, ואם יש לו שדה בשותפות יברך “הטוב והמטיב”. ומי שאין שדה ושמח על ירידת הגשמים מברך נוסח מיוחד שתיקנו חכמים, הפותח במילים “מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ יי אֱ־לֹהינוּ עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהוֹרַדְתְּ לָנוּ”, וחתימתו: “בָּרוּךְ אַתָּה יי אֵ־ל רוֹב הַהוֹדָאוֹת” [רכ”א, ב].

פרטי ברכות ההודאות (סימן רכ”ג)

1. על לידת בן מברכים “הטוב והמטיב” [א], ועל לידת בת “שהחיינו” [(א)].
2. קנה או קיבל חפץ, בין חדש ובין משומש, אם שמח בו יברך “שהחיינו” [ג]; ואם הוא לשימוש בני הבית יברך “הטוב והמטיב” [ה].
3. מעיקר הדין יש לברך בעת הקנייה, והנוהג הרווח בבגדים הוא לברך בעת הלבישה הראשונה [ד].
4. כאשר לובש בגד חדש, מנהג האשכנזים לברך גם “מלביש ערומים” [ד].
5. על ירושה מברך “שהחיינו”; ואם אחרים יורשים עמו, מברכים “הטוב והמיטיב”.
6. על פטירת קרוב מברכים “דיין האמת”. מעיקר הדין יש לברך בעת השמועה, וכיום נוהגים לברך בזמן הלוויה.
7. ברכות אלו אינן חובה אלא רשות [א].

ברכות הראייה (סימן רכ”ד)

1. חכמים תיקנו ברכות על דברים שונים שאנו רואים, אלא שרובן של ברכות אלו אינן נוהגות כיום, כגון ברכות על קיום ועקירת עבודה זרה [א-ב, יא], ברכה על ראיית ציבור גדול [ה] וברכות על ראיית אדם חכם [ו] או מלך [ז-ח].
2. הרואה בית כנסת ביישוב חדש בארץ ישראל מברך: “בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַצִּיב גְּבוּל אַלְמָנָה” [י].
3. הרואה קברי ישראל לאחר שלא ראם שלושים יום, מברך: “בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בַּדִין, וְזַן אֶתְכֶם בַּדִין, וְכִלְכֵּל אֶתְכֶם בְּדִין, הוּא עָתִיד לְהַחְזִיר וּלְהַחֲיוֹתְכֶם בַּדִּין, בָּרוּךְ אַתָּה יי מְחַיֵּה הַמֵּתִים” [יב].
4. על בריות משונות במיוחד תיקנו חכמים לברך “משנה הבריות” [רכ”ה, ח-ט], ועל בריות נאות במיוחד – “שככה לו בעולמו” [י]. ולא נהגו לברכם כיום.

ברכת “שהחיינו” (סימן רכ”ה)

1. חכמים תיקנו שהרואה את חברו לאחר שלושים יום ושמח מאוד בראייתו יברך “שהחיינו”, ואחר שנה שלא ראהו יברך “מחיה המתים'”. ודווקא אם לא היה לו קשר עם אותו חבר כל אותו זמן. וכיום רבים אינם נוהגים בברכה זו [א].
2. על פרי המתחדש משנה לשנה מברכים “שהחיינו” בעת אכילתו לראשונה בעונה [ג].

ברכת האילנות (סימן רכ”ו)

1. הרואה עצי פרי בפריחתם, מברך פעם בשנה: “בָּרוּךְ אַתָּה יי
   אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסַּר בָּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לֵיהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם”.
2. יש אומרים שברכה זו נאמרת רק בחודש ניסן, וטוב לחשוש לדבריהם לכתחילה.
3. יש אומרים שברכה זו נאמרת רק על שני אילנות ומעלה, וטוב לחשוש לדבריהם לכתחילה.

ברכת הראיה על תופעות טבע (סימן רכ”ז)

1. על הזיקים (“כוכב נופל”), על רעידת אדמה ועל רוחות סערה, מברך “עושה מעשה בראשית”. ואפשר לברך עליהם גם “שכוחו וגבורתו מלא עולם” [א].
2. על ברקים ורעמים מברכים כנ”ל [א]. ויש הנוהגים לברך “עושה מעשה בראשית” על הברקים, ו”שכוחו וגבורתו” על הרעמים, וגם הם לא יברכו את שתי הברכות אם שמע את הרעם מיד אחרי הברק, אלא יברכו על שניהם “עושה מעשה בראשית” [(ד)].
3. בסערה מרובת ברקים ורעמים מברכים רק פעם אחת עד לשוך הסערה, או עד ליום המחרת [ב].
4. חכמים תיקנו לברך “עושה מעשה בראשית” על ההרים, הגבעות, הימות והנהרות [רכ”ח, א-ג], וכיום רבים לא נהגו בברכות אלו [(א), (ז)].
5. הרואה את האוקיינוס, ובכלל זה גם את הים התיכון, מברך: “בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עוֹשֶׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל” [רכ”ח, א].
6. הרואה קשת בענן מברך: “בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹכֵר הַבְּרִית וְנֶאֱמַן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ” [רכ”ט, א].
7. אחת לעשרים ושמונה שנה, ביום רביעי הראשון של תקופת ניסן, נהגו לברך בהשכמת הבוקר “עושה מעשה בראשית” על ראיית החמה בתקופתה. הברכה הבאה תתקיים בע”ה בכ”ג בניסן ה’תשצ”ז [רכ”ט, ב].

הטבת חלום (סימן ר”כ)

1. כאשר אדם חולם חלום רע ומוטרד ממנו, ישנן שלוש דרכים שמביא המחבר לבטל את השפעתו. הדרך הראשונה היא לכנס שלושה מחבריו שיאמרו לו שחלומו חלום טוב, בנוסח שאמרו חכמינו [א].
2. הדרך השנייה היא להתענות מיד ביום שלמחרת חלומו. ותענית זו מותרת אפילו בשבת [ב].
3. דרך נוספת היא להתפלל את נוסח הטבת החלום שתיקנו לומר בזמן ברכת כהנים [ק”ל].

כמה תחינות ותפילות ללא שם ומלכות (סימן ר”ל)

1. אין להתפלל על אירוע שכבר התרחש, או על שינוי הטבע [א].
2. טוב לומר לפני לקיחת תרופה: “יהי רצון שיהא עסק זה לי לרפואה”; ולאחריה: “ברוך רופא חולים” [ד].