סימן ס"ד  – דין הטועה בקריאת שמע, ובו ד' סעיפים

למדנו בסעיפים הקודמים כיצד יש לקרוא קריאת שמע לכתחילה. כאן נלמד מה יעשה מי שטעה או שמסופק בקריאה שקרא.

 סעיף א

^אקראה למפרע(א), לא יצא (ב). ^בבמה דברים אמורים, בסדר הפסוקים. אבל אם הקדים פרשה לחברתה, אף על פי שאינו רשאי – יצא, לפי שאינה סמוכה לה בתורה (ב).

^אברכות טו ע"א.  ^בר״מ פרק ב' מהלכות קריאת שמע.

• לא יצא – קריאה שלא על פי הסדר, למשל: לקרוא את הפסוק השני לפני הפסוק הראשון.
• כי סדר הפסוקים חשוב ביותר [1].
• בתורה – ויוצא ידי חובה, כיוון שאינו משנה את משמעות הפרשיות. אמנם לכתחילה הסדר חשוב, ויש להקדים קבלת עול מלכות שמים לקבלת עול מצוות, ועול מצוות לזכרון כל המצוות, ואם טעה – הסדר אינו מעכב[2].

סעיף ב

^גקרא פרשה וטעה בה; ^דאם יודע היכן טעה, כגון שקרא כולה אלא שדילג פסוק אחד באמצע – חוזר לראש אותו הפסוק, וגומר הפרשה (ג). ^הואם אינו יודע היכן טעה – חוזר לראש הפרשה.

^גברכות טו ע"א.  ^דהרא״ש בשם התוספתא ורבינו יונה ותוספות.  ^השם בגמרא ט״ז.

• וגומר הפרשה – והדבר נחשב כקריאה לפי הסדר.

סעיף ג

^וטעה בין פרשה לפרשה, שהוא יודע שסיים פרשה ואינו יודע אם ראשונה אם שנייה – חוזר לפרשה ראשונה (ד), ויתחיל 'והיה אם שמוע' (ה).

^וברכות טז ע"א [לפרוש רש"י].

• לפרשה ראשונה – לסוף הפרשה הראשונה.
• והיה אם שמוע – ואף שקריאת הפרשיות היא מדרבנן לא נפסוק כאן ש"ספק דרבנן להקל", כי אם קיום המצווה כתיקונה אינו כרוך בטרחה או בהפסד, ואין בו חשש ברכה לבטלה – יש להחמיר.

סעיף ד

^זהיה עומד ב'וכתבתם', ואינו יודע אם ב'וכתבתם' שבפרשה ראשונה אם ב'וכתבתם' שבפרשה שנייה (ו) – חוזר ל'וכתבתם' שבראשונה. והני מילי(ז) שלא התחיל 'למען ירבו ימיכם', אבל אם התחיל 'למען ירבו ימיכם' – אין צריך לחזור, דסירכיה נקט ואתא (ח).

^זברכות טז ע"א [לפרוש הרשב"א].

• שבפרשה ראשונה – הפסוק "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" מופיע בצורה זהה בשתי פרשיות שמע: בראשונה בסופה, ובשנייה לפני הפסוק "למען ירבו ימיכם".
• והני מילי – כלומר: ודין זה אמור במקרה ש…
• דסירכיה נקט ואתא – תרגום: שקרא לפי הרגלו. היינו שכיוון שהמשיך את המשפט הבא המצוי בפרשה השנייה, אנו מניחים ששם הוא נמצא, בסופה של הפרשה השנייה. ואז גם אין לו לחשוש שמא דילג על פסוקים נוספים מקריאת שמע, כי אנו מניחים שקרא לפי הרגלו על פי הסדר[3].

[2] ואף שראינו שבכתיבת תפילין ומזוזות סדר הפרשיות מעכב (סימן ל"ב סעיף כג), בתפילין ובמזוזות חיובן של כל הפרשיות הוא מן התורה, בניגוד לקריאת שמע, שחיוב שאר הפרשיות בה הוא מדרבנן. ועיין ביאור הלכה ד"ה "אף על פי", שהסביר הבדל זה בדרך אחרת.

[3] כמבואר בבית יוסף.