סימן קע"ה – דיני ברכת 'הטוב והמטיב' על היין, ובו ו' סעיפים

בתחילת סימן רכ"ב מבואר: "על שמועות שהם טובות לו לבדו, מברך 'שהחיינו'; ואם הן טובות לו ולאחרים, מברך 'הטוב והמטיב'". בסימן זה נלמד על ברכת 'הטוב והמטיב' שנאמרת בסעודה לכבוד השמחה על שתיית יין חדש. זהו דין מפתיע, והוא מלמד אותנו שהנאות העולם לא נאסרו, אלא יש להודות לה' על ריבוי ההנאות, ושתיית יין היא מההנאות החשובות לבני אדם.

סעיף א

^אהביאו להם יין אחר, אינו מברך 'בורא פרי הגפן' (א), אבל מברך עליו 'הטוב והמטיב' (ב). הגה: אף על גב שאין לו עוד מן הראשון (ג) (ב"י). ולאו דוקא הביאו להם מחדש, אלא הוא הדין אם היה להם מתחלה שתי יינות, מברכין על השני 'הטוב והמטיב' (ד). הגה: ודווקא שלא היו לפניו יחד כשבירך 'בורא פרי הגפן', אבל היו ביחד – אין צריך לברך אלא 'בורא פרי הגפן' (ה), כמו שיתבאר [בסעיף ג]' (דברי עצמו, להשוות הטור עם מרדכי פ' הרואה).

^אברכות נ״ט ע"ב.

• בורא פרי הגפן – כיוון שהברכה על הכוס הראשונה פוטרת את כל היין שישתה בזמן הארוחה.
• הטוב והמטיב – הודאה לה' שנתן לו סוג נוסף של יין.
• מן הראשון – היינו יכולים לחשוב שהברכה היא רק כשעומדים לפניו כמה סוגי יין ויכול לבחור ביניהם, ולא כשמחליף יין משום שהראשון נגמר. אך להלכה מברכים על עצם השוני בסוג היין.
• הטוה והמטיב – ברכות הנהנין עולות על מה שמונח לפני המברך, או מה שבדעתו לאכול בעת הברכה. אך ברכת "הטוב והמטיב" אינה "ברכת הנהנין", אלא ברכת הודאה, ואינה נכללת בברכת הגפן. לכן יש לברכה גם אם שני הבקבוקים היו מונחים על השולחן בזמן שבירך "הגפן". דין זה נאמר כששני היינות טובים אבל שונים, אבל אם יין אחד טוב והשני פחות טוב, דינו מבואר בסעיף ג'.
• בורא פרי הגפן – נראה מדברי הרמ"א שאם שני היינות היו מונחים יחד לפניו אין לברך ברכת "הטוב והמטיב"[1] (אפילו אם אין אחד טוב ואחד גרוע, אלא אלו שני מיני יין שונים). אולם רוב המפרשים לא מסבירים כך את דברי הרמ"א, אלא לדעתם הרמ"א מסכים עם המחבר שעליו לברך במקרה זה "הטוב והמטיב", וכוונתו להסביר את המחבר, שאם יין אחד משובח מחברו, יברך על המשובח, ולא יברך "הטוב והמטיב" על השני הגרוע ממנו כפי שמסביר המחבר בסעיף ג'[2].

סעיף ב

^במברכין 'הטוב והמטיב' על כל שינוי יין מן הסתם, אפילו אינו יודע שהשני משובח מהראשון, כל שאינו יודע שהוא גרוע ממנו (ו). הגה: ואין חילוק בין שניהם חדשים, או אחד חדש ואחד ישן (ז) (ב"י בשם תוס' פרק הרואה, וטור), ואפילו שתה ממנו תוך שלשים יום (ח) (תרומת הדשן סי' ל"ד). יש אומרים דאם שתה תחילה יין אדום והביאו לו יין לבן, אף על פי שהוא יותר גרוע, מברך 'הטוב והמטיב' לפי שהוא בריא לגוף יותר מן האדום (ט) (מרדכי פרק ערבי פסחים).

^בשם בתוספות.

• גרוע ממנו – כי להלכה עיקר הברכה הוא על ריבוי היין.
• ואחד ישן – היין הישן משובח יותר. ומברך לא רק על השינוי לטובה מחדש לישן, אלא אפילו אם שניהם חדשים, שכאמור, עיקר הברכה הוא על ריבוי היין.
• שלושים יום – כלומר: אפילו כבר שתה מהיין השני תוך שלושים יום, אנו לא אומרים שהברכה היא על חידוש היין[3], ומברך שוב "הטוב והמטיב".
• יותר מן האדום – ואין הלכה כדעה זו, כיוון שיש חולקים, ו"ספק ברכות להקל".

סעיף ג

^גהביאו לו יין רע ויין טוב כאחד, יברך מיד 'בורא פרי הגפן' על הטוב, ופוטר את הרע. ולא יברך על הרע תחלה 'בורא פרי הגפן' כדי לברך אחריו 'הטוב והמטיב', כי לעולם יש לברך על העיקר ועל החביב תחילה (י).

^גמרדכי שם בשם אבי העזרי.

• החביב תחילה – סעיף זה משלים את סעיף א', שם התבאר שגם אם שתי היינות היו לפניו בשעת הברכה, יברך "הטוב והמטיב". כאן מגביל המחבר את הדין, ואומר שיש לברך רק אם שתי היינות טובים באותה מידה ושונים; אולם אם אחד משובח מחברו, יברך "הגפן" על המשובח, ולא יברך אחר כך "הטוב והמטיב". כיוון שהכלל הוא שמכבוד הברכה לברך ברכה ראשונה על החביב עליו.

סעיף ד

^דאין לברך 'הטוב והמטיב' אלא אם כן יש אחר עמו (יא), דהכי משמע: הטוב לו והמטיב לחבירו, ^הוהוא הדין אם אשתו ובניו עמו, אבל אם הוא יחידי, לא (יב).

 ^דברכות נ״ט ע"ב.  ^ההתוספות שם, והרשב״א.

• אחר עמו – והאחרים שותים עימו אף הם[4].
• יחידי לא – ברכת "שהחיינו" נאמרת על שמחה אישית, וברכת "הטוב והמטיב" נאמרת כשאחרים שמחים עימו[5]. חכמים לא תיקנו ברכה מיוחדת לאדם ששותה לבדו יין.

סעיף ה

אם רבים מסובים בסעודה, ^וכל אחד מברך לעצמו 'הטוב והמטיב' (יג); ולא יברך אחד לכולם, דחיישינן שמא יקדימו קנה לושט כשיענו אמן. הגה: אבל היו מסובים לשתות בלא אכילה, אחד מברך לכולם (יד) (טור) (ועיין לעיל סוף סימן קע"ד).

^וטור ורא״ש והמרדכי שם.

• הטוב והמטיב – למרות שראינו שפירוש הברכה הוא הטוב לי ומטיב לאחרים, כל אחד מברך אותה לעצמה.
• לכולם – גם המחבר מסכים לדין זה. אולם היום לא נהוג להתאסף כדי לשתות יין, ואם בכל זאת מתאספים לצורך שתייה, הדבר נעשה על מנת להשתכר, ויש בכך איסור גמור, כפי שמובא בבית יוסף בהלכות סעודת פורים[6].

סעיף ו

^זיין של שתי חביות והכל ממין אחד, אם בתוך ארבעים יום לבצירתם שמוהו בשני כלים, חשיבי כשני מינים ומברכין עליו 'הטוב והמטיב' (טו); ואם לאחר ארבעים יום חלקוהו, אין מברכין עליו, הואיל והכל ממין אחד (טז).

^זרבינו פרץ בשם רבותיו.

• הטוב והמטיב ­– כי כל יין התפתח בצורה שונה מעט, וטעמם שונה, ונחשבים כשני מינים.
• ממין אחד – וביינות קנויים של היום, אם היינות מאותו הסוג לא מברכים על השני "הטוב והמטיב".

לסיכום ברכה זו: על מין שני של יין יברך "הטוב והמטיב", בתנאי שהשני טוב לפחות כמו הראשון, ובתנאי שלא נהנה ממנו לבדו

ברכת 'הטוב והמטיב' על היין (קע"ה)

1. הביאו לפניו בסעודה סוג יין נוסף, לא יברך עליו "בורא פרי הגפן", שכבר נפטר בברכת הראשון, אלא יברך ברכת "הטוב והמטיב", הנאמרת על ריבוי היין [א].
2. הברכה אינה נאמרת רק על יין משובח במיוחד, אלא על עצם ריבוי היין, כל עוד היין השני אינו גרוע מהראשון [ב].
3. היו לפניו מראש שני סוגי יינות, שהאחד טוב מחברו – צריך לברך על היין הטוב יותר, לכן אינו מברך "הטוב והמטיב" [ג]. ואם שניהם שווים בטיבם, יברך על הראשון "הגפן" ועל השני "הטוב והמטיב",  [א].
4. ברכת "הטוב והמטיב" נאמרת רק עם יש אחרים שנהנים עימו מהיין [ד], וכל אחד יברך אותה לעצמו [ה].

[1] וכן פירש הלבוש.

[2] פירוש זה לא מתאים ללשון הרמ"א, ולפיו הדברים נראים מיותרים כאן, כיוון שמפורשים בסעיף ג'. אבל מהעיון במקור הדברים בדרכי משה עולה שזו אכן כוונת הרמ"א, וצריך לומר שהקדים לבאר את דברים בסעיף ז,ה כדי שלא יטעו בהבנת דברי המחבר.

[3] כמו למשל ברכת "שהחיינו" על חברו שחביב עליו הרבה שלא ראה שלושים יום (שו"ע תחילת סימן רכ"ה).

[4] כך כתבו כאן המפרשים. וראה מג"א ס"ק ד', ןמשנ"ב ס"ק ט"ו.

[5] כדברי המחבר בתחילת סימן רכ"ב: "על שמועות שהם טובות לו לבדו, מברך 'שהחיינו'; ואם הן טובות לו ולאחרים, מברך 'הטוב והמטיב'".

[6] בסימן תרצ"ה: "שהשיכרות איסור גמור, ואין לך עבירה גדולה מזו, שהוא גורם לגילוי עריות ושפיכות דמים וכמה עבירות זולתן".