סימן ר"ז – דין ברכה אחרונה על הפירות, ובו סעיף אחד

סימן זה עוסק בברכת "בורא נפשות", היא הברכה האחרונה על מאכלים שברכתם "העץ" (מלבד הפירות שנשתבחה בהם הארץ), "האדמה" ו"שהכל". נוסח גוף הברכה: "בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן, עַל כָּל מַה שֶׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי. בָּרוּךְ חֵי הָעוֹלָמִים". וכך פירושה: הקב"ה הוא "בורא נפשות רבות וחסרונן", כלומר שברא בעולמו בריאות רבות, וכן ברא את הנצרך להם לקיומם ('חסרונן' כאן פירושו מענה לחסרונם). את המשפט הבא יש לקרוא כאילו יש אות ו' בתחילתו: "ועל כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי". כלומר: אנו מברכים את הקב"ה על שבנוסף לכך שברא את הנצרך לכל ברייה, ברא גם מותרות, דברים מענגים שאינם הצרכים הבסיסיים, אלא נועדו "להחיות בהם נפש כל חי", כלומר לענג את כל הבריות[1].

סעיף א

^אפירות האילן חוץ מחמשת המינים (א), וכל פירות אדמה וירקות, וכל דבר שאין גידולו מן הארץ, ברכה אחרונה שלהם: 'בורא נפשות רבות'. ואם אכל מכל מינים אלו, מברך לאחר כולם ברכה אחת (ב). ^בברכה זו חותם בה בלא שם, שיחתום כך: 'ברוך חי העולמים' (ג).

^אברכות מ״ד ע"ב.  ^ברבנו ירוחם, תשובת הרשב״א, ותלמידי רבנו יונה בשם רבם.

• מחמשת המינים – הם הפירות שנשתבחה בהם הארץ, ואחריהם מברכים ברכה אחת מעין שלוש, כפי שנראה בע"ה בסימן הבא. ואם בירך "בורא נפשות" במקום ברכה אחת מעין שלוש, או שבירך ברכה אחת מעין שלוש במקום "בורא נפשות", לא יצא ידי חובתו, ועליו לחזור ולברך את הברכה הנכונה.
• ברכה אחת – השיעור המחייב ברכה אחרונה הוא כזית, ומאכלים שונים מצטרפים לכך. למשל, אם אכל מעט פרי ומעט בשר, וביחד הם כזית, יברך "בורא נפשות". אבל משקים, ששיעורם לברכה אחרונה הוא רביעית, אינם מצטרפים עם מאכלים לשיעור כדי להתחייב בברכה.
• ברוך חי העולמים – פירוש המילים: אנו מברכים את ה' על כך שנותן חיוּת לכל העולם. נוסח זה הוא מעין פשרה בין התלמוד הבבלי, שלשיטתו לברכת "בורא נפשות" אין חתימה כלל, לבין התלמוד הירושלמי המביא לברכה זו חתימה בשם: "ברוך אתה ה' חי העולמים".

ברכת "בורא נפשות" (ר"ז)

1. אם אכל כזית ממאכלים שמברכים לפניהם "העץ" (מלבד פירות שנשתבחה בהם הארץ), "האדמה" ו"שהכול", מברך לאחר אכילתו: "בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן, עַל כָּל מַה שֶׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי. בָּרוּךְ חֵי הָעוֹלָמִים" [א].

[1] הביאור הוא על פי דברי הטור כאן.