סימן רי"א – דיני קדימה בברכות, ובו ו' סעיפים

סימן זה דן באדם שמונחים לפניו מספר מאכלים ולהם ברכות שונות, ונשאלת השאלה על איזה מהם יברך תחילה. וכן באדם המתכוון לאכול כמה פירות, והשאלה היא על איזה פרי יש לברך. המחבר כותב שכבוד הברכות הוא שתיאמר תחילה הברכה החשובה ביותר, ועל המאכל החשוב ביותר. הפרמטרים לחשיבות הנידונים בסימן זה הם: א. פרי משבעת המינים, משום חשיבות ארץ ישראל.  ב. בתוך שבעת המינים: קרבת הפרי למילה "ארץ" המופיעה בפסוק המונה את שבעת המינים.  ג. המאכל המועדף על אותו אדם.  ד. ברכה מיוחדת המיועדת למין מאכל מסוים קודמת לברכה כללית המתאימה למספר גדול של מיני מאכל; לכן ברכת "המוציא" קודמת ל"מזונות", "בורא פרי הגפן" קודמת ל"העץ", וכן "מזונות", "העץ" ו"האדמה" קודמים לברכת "שהכול".  ה. מיני דגן חשובים יותר ממינים אחרים.

יישום כל הפרמטרים האלו והיחס ביניהם נידונים בסימן זה.

סעיף א

^אהיו לפניו מיני פירות הרבה: אם ברכותיהם שוות ויש ביניהם ממין שבעה, מקדים מין שבעה אף על פי שאינו חביב כמו המין האחר (א); ואם אין ביניהם ממין שבעה, ^במקדים החביב (ב). ^גואם אין ברכותיהם שוות, אפילו יש בהן ממין שבעה כגון צנון וזית, איזה מהם שירצה יקדים ^דואפילו אינו חביב (ג); ^הויש אומרים שגם בזה צריך להקדים החביב (ד). ונקרא חביב המין שרגיל להיות חביב עליו, אפילו אם עתה חפץ במין השני (ה).

^אברכות מ׳ ע״ב מ״א ע״א וכר׳ יהודה, בה״ג ור' יונה והרשב״א בשם התוספות והראב״ד ושאר פוסקים.  ^בתוספות והרא״ש שם.  ^גברכות מ"א ע"א.  ^דהרי״ף והרמב״ם והרא״ש שם.  ^התוספות ור' יונה והרשב״א בשם רב האי וסמ״ק.

• כמו המין האחר – כלומר: אם יש בפניו שני מיני פירות שברכתם "העץ", כגון ענבים ותפוחים, ורוצה לאכול משניהם – לדעה זו יברך על הענבים ויאכל מהם ורק אחר כך יאכל את התפוחים, אף שאוהב אותם יותר, משום חשיבות הפירות שהשתבחה בהם ארץ ישראל. ובסעיף ד' יתבאר מה יעשה אם יש לפניו כמה פירות משבעת המינים.
• את החביב – כגון אם רוצה לאכול בננה ותות שדה, יברך "אדמה" על הפרי החביב עליו יותר.
• אינו חביב – לדעה זו, אם לפניו שני מינים שברכתן שונה, לא משנה מה יאכל קודם. אם ירצה יברך תחילה "העץ" על הזית, ואם ירצה – "האדמה" על הצנון. ואפילו אם אחד מהם חביב עליו אין צורך להקדימו. שהלא מברך על שניהם.
• החביב – לדעה זו אם יש לפניו שני דברים שברכותיהם שונות, מן הראוי לברך על המאכל החביב עליו, שאף שמברך על שני המינים, הברכה הראשונה חשובה יותר. והלכה למעשה ראו דברינו בס"ק י"א.
• במין השני – ולעניין הכרעה למעשה, עיינו בסוף סעיף ב'.

סעיף ב

^זולהרמב"ם, אם היה מין אחד חביב לו יותר, בין שברכותיהם שוות בין שאינם שוות, בין שיש בהם ממין שבעה בין שאין בהם ממין שבעה – מקדים החביב לו אז באותה שעה (ו). ואם אינו רוצה בזה יותר מבזה, אם יש ביניהם משבעת המינים, עליו מברך תחלה (ז).

^ובפ״ח מהלכות ברכות, וכחכמים.

• באותה שעה – הרמב"ם חולק על השיטה המובאת בסעיף הקודם בשלוש נקודות מרכזיות:

א. לשיטתו החביב קודם אפילו לפרי משבעת המינים.

ב. דיני קדימה נאמרו גם במאכלים שברכתם שונה (כדעת היש אומרים שבסעיף הקודם).

ג. המאכל החשוב אינו המאכל המועדף עליו בדרך כלל, אלא המאכל שהוא תאב עכשיו לאכול יותר.

לשיטת הרמב"ם, האדם במרכז והוא שקובע מה חשוב לו, ולכן המאכל החביב עליו עכשיו הוא החשוב, ועליו צריך לברך. לשאר הראשונים החשיבות אינה תלויה באדם, אלא הברכה על מין שבעה מבטאת את מרכזיותה של ארץ ישראל, וגם ההעדפה למין החביב עליו בדרך כלל מלמדת את האדם שלא להיגרר אחר תאוותו המיידית.

• תחילה – גם לדעת הרמב"ם יש מקום לברך על פירות משבעת המינים, והיינו במקרה שהוא אינו תאב כעת לפרי מסוים. להלכה, הן לאשכנזים והן לספרדים, במאכלים שברכתם שווה יברך על מין שבעה, ואם אין שם מין שבעה יברך על החביב עליו בדרך כלל, שלא כרמב"ם[1]. ובמאכלים שברכתם שונה תובא המסקנה למעשה בסוף סעיף ג'.

סעיף ג

^זהביאו לפניו דבר שברכתו 'בורא פרי העץ' ודבר שברכתו 'שהכל' – 'בורא פרי העץ' קודמת, שהיא חשובה שאינה פוטרת אלא דבר אחד (ח). וכן 'בורא פרי האדמה' ו'שהכל', 'בורא פרי האדמה' קודמת (ט). ואם הביאו לפניו 'בורא פרי העץ' ו'בורא פרי האדמה', ^חאיזה מהם שירצה יקדים (י); ^טויש אומרים ש'בורא פרי העץ' קודם (יא).

^זברכות ל״ט ע״א בעובדא דבר קפרא, פירוש רש״י ותוס׳ שם.  ^חרש״י והרי״ף.  ^טהרא״ש בשם בה״ג.

• אלא דבר אחד – כלומר שברכה מיוחדת יותר, הכוללת פחות דברים, נחשבת כברכה חשובה יותר.
• קודמת – כיוון שהיא כוללת רק מאכלים היוצאים מן האדמה, בעוד "שהכול" מיועדת לכלל הנבראים.
• יקדים – כפי שכתב בסעיף א'.
• פרי העץ קודם – מדובר כאן כשאין אחד שחביב עליו יותר מהשני[2]. וברכת "העץ" מיוחדת יותר מ"האדמה", כיוון שברכת "האדמה" כוללת את כל הצומח, וברכת "העץ" מייחדת רק את פירות האילן מתוך הצומח; ולכן המברך על פרי העץ "בורא פרי האדמה" יצא בדיעבד. ויש פוסקים שצריך להקדים פרי העץ אפילו אם אינו חביב עליו, ורבים חששו לדעה זו, כיוון שגם לשיטת המחבר מותר כמובן להקדים פרי העץ. אולם אם רוצה לברך דווקא על החביב אף שברכתו "בורא פרי האדמה", הרשות בידו. לכן למעשה כשיש לפניו מספר מאכלים שברכתם שונה, טוב לברך קודם "בורא פרי עץ", אחר כך "בורא פרי האדמה", ואחריהם "שהכול". ולא מתחשבים כאן במה שחביב לו יותר, מפני שעניין החביבות שייך רק לשאלה על מה יברך במאכלים שברכתם שווה, שמברך רק על אחד מהם. להלן בסעיף ו' נלמד שברכת "מזונות" קודמת לברכות אלו.

סעיף ד

^יכל הקודם בפסוק 'ארץ חטה ושעורה' קודם לברכה (יב), וארץ בתרא הפסיק הענין (יג), וכל הסמוך לו חשוב מהמאוחר ממנו לארץ קמא (יד); הילכך תמרים קודמים לענבים, שזה שני לארץ בתרא (טו) וזה שלישי לארץ קמא (טז). הגה: ודוקא שאוכל ענבים כמות שהן, אבל אם עשה מהן יין שקובע ברכה לעצמו, 'בורא פרי הגפן' חשובה והיא קודמת לברך עליו תחלה (יז); אבל מעשה קדירה מחמשת מיני דגן, היא חשובה יותר מברכת היין (יח). כל הנאמר סמוך לארץ קמא, קודם למה שנאמר סמוך לארץ בתרא, לאחר ששוה לו בסמיכה לארץ (יט) (טור).

^יברכות מ״א ע״א.

• קודם לברכה – בתחילת הסימן למדנו שאם מונחים לפניו מספר מאכלים שברכתם שווה, יברך על פרי משבעת המינים, ובכך יפטור גם את שאר המאכלים. סעיף זה עוסק במקרה שמונחים לפניו מספר פירות משבעת המינים, ודן על איזה מהם יברך. הכלל הוא שסדר החשיבות נקבע על פי הפסוק "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" (דברים ח', ח), כפי שיבואר בהמשך הסעיף.
• הפסיק הענין – בפסוק זה חוזרת פעמיים המילה "ארץ". בפעם הראשונה היא מופיעה בתחילת הפסוק, ונקראת "ארץ קמא"; ה"ארץ" השנייה מתחילה מעין רשימה חדשה של פירות, ונקראת "ארץ בתרא".
• לארץ קמא – כלומר: הקדימה היא על פי הקרבה למילה "ארץ", בין הראשונה ובין השנייה.
• שני לארץ בתרא – התמרים מופיעים שניים לאחר ה"ארץ" השנייה (לאחר הזיתים: "ארץ זית שמן ודבש").
• שלישי לארץ קמא – ולכן סדר הקדימה, על פי הקרבה ל"ארץ" הוא: א. חיטה; ב. זית; ג. שעורה;  ד. תמרים;  ה. ענבים; ו. תאנים; ז. רימונים. אלא שחיטה ושעורה אין ברכתן "העץ", כפי שמפורט בסעיף הבא; ולכן אם רוצה לברך "העץ" ולפניו כמה פירות משבעת המינים, יברך לפי סדר זה: זיתים, תמרים, ענבים, תאנים ורימונים.
• לברך עליו תחילה – אמנם הזיתים והתמרים קודמים לענבים, אבל רק כשברכת כולם "העץ". ואם יש לפניו יין, יקדים אותו לזית ולתמר, משום שברכת "הגפן" מיוחדת ליין בלבד, ולכן קודמת לברכת "העץ".
• מברכת היין – כלומר שיש להקדים ברכת "מזונות" אפילו לברכת היין. ואף שברכת "מזונות" אינה מיוחדת יותר, יש להקדימה משום חשיבות המזונות המשביעים. (ודין קדימות כוסס חיטה ושעורה, שברכתן "בורא פרי האדמה", יבואר בסעיף הבא).
• בסמיכה לארץ – ולכן החיטה קודמת לזית אף ששניהם ראשונים בקרבה ל"ארץ", וכן השעורה קודמת לתמר. אבל הזית קודם לשעורה. אם יש לפניו זית ותבשיל שעורים, לדעת הרמ"א יברך קודם על הזית[3]. אולם רבים חולקים עליו מדברי המחבר בסעיף ו', שפוסק שבכל אופן ברכת "מזונות" קודמת לברכת "העץ"; וכך פוסקים למעשה.

סעיף ה

^כהא דחטה ושעורה קודמים (כ), דוקא כשעשה מהם תבשיל או פת (כא); אבל כוסס חטה שברכתו 'בורא פרי האדמה', אינה קודמת לברכת 'בורא פרי העץ' (כב). הגה: ברכת 'המוציא' קודמת לברכת 'בורא מיני מזונות', וכל שכן לשאר ברכות (אגור), אף על פי שהדבר השני [חשוב או] חביב עליו (כג) (וכן יש לדקדק מדברי הגה"מ פ"ח, ומסמ"ק שהביא הטור, וב"י בשם רמב"ם). וכל הא דאמרינן דאחד קודם לחבירו, היינו שרוצה לאכול משניהם לכן יש להקדים החביב או החשוב; אבל אם אינו רוצה לאכול משניהם, אינו מברך רק על זה שרוצה לאכול, אף על פי שגם השני מונח לפניו (כד) (תרומת הדשן סי' ל"ב). וכל זה דצריך להקדים, היינו דוקא לכתחלה, אבל אם עבר ובירך על השני – אם הברכות שוות יוצא, ואין צריך לחזור ולברך על זה שהיה לו להקדים, ובלבד שיהא דעתו גם כן עליו בברכתו (כה) (ב"י סי' ר"ו ובזה הסימן בשם רשב"א).

^כטור בשם בה״ג ושאר הפוסקים.

• קודמים – בסמיכותם ל"ארץ", ולכן יברך דווקא עליהם.
• תבשיל או פת – וברכתם "מזונות" – הקודמת ל"העץ", או "המוציא" – הקודמת לכל.
• העץ – אלא על איזה מהם שירצה יברך כפי שפסק בסעיף א.[4]
• חביב עליו – כפי שראינו בדברי המחבר בסעיף ג', שברכה מיוחדת קודמת לברכה כללית יותר. וברכת "המוציא" אינה רק קודמת, ובדרך כלל היא אף פוטרת את המאכלים האחרים.
• מונח לפניו – גם המחבר מסכים להערה זו: כל דיני סימן זה מתייחסים לאדם הרוצה לאכול מספר מאכלים; ואם ברצונו לאכול רק חלק מן המאכלים, אין מחייבים אותו לאכול מאכל שאינו רוצה רק כדי שיברך עליו.
• בברכתו – וגם לדין זה מסכים המחבר.

סעיף ו

^להיה לפניו תבשיל מקמח כוסמין ושבולת שועל ושיפון (כו) וגפן ותאנה ורימון, כיון דמברך על התבשיל 'בורא מיני מזונות' ברכתו קודמת, אף על גב דהנך ממין שבעה ואיהו לאו ממין שבעה, מכל מקום כיון דחשיבי דעבדי מינייהו פת ומברך עלייהו 'המוציא' וברכת המזון, קודמת אף על גב דלא עבדינהו פת (כז).

^לרמב"ם פ"ח מהלכות ברכות.

• ושיפון – אלו מיני הדגן שאינם משבעת המינים.
• דלא עבדינהו פת – תרגום המשפט כולו: אף על גב שאלו (הפירות) משבעת המינים, והוא (התבשיל) אינו משבעת המינים, מכל מקום מפאת חשיבותם (של מיני הדגן), שעושים מהם לחם ומברכים עליהם 'המוציא' וברכת המזון – הם קודמים אפילו אם לא עשו מהם לחם.

לסיכום, אם מונחים לפני אדם מספר מאכלים שברכתם שונה זה מזה, עליו לברך את הברכות לפי סדר חשיבותם. וזהו הסדר: המוציא, מזונות, הגפן, העץ, אדמה, שהכול. ונתנו לכך פוסקי זמננו סימן לזיכרון: מג"ע א"ש.

ולעניין מאכלים שברכתם שווה: אם יש ביניהם פרי משבעת המינים יברך עליו (ואם לפניו כמה מהמינים, יברך על הקרוב יותר למילה "ארץ"). ואם אין ביניהם פרי משבעת המינים – יברך על החביב עליו בדרך כלל.

דיני קדימה בברכות (רי"א)

1. אדם שמונחים לפניו מספר מאכלים שברכתם שווה, אם יש שם פרי משבעת המינים יברך עליו, ואם אין – יברך על המאכל החביב עליו בדרך כלל [א-ב].
2. היו לפניו כמה מפירות שבעת המינים – יברך על הפרי הקרוב יותר למילה "ארץ" בפסוק המתאר את שבעת המינים; והיינו שסדר קדימות הפירות לברכה הוא: זיתים, ענבים, תמרים, תאנים ורימונים. ומאפה מקמח חיטה קודם למאפה מקמח שעורה [ד].
3. אם מונחים לפניו מספר מאכלים שברכתם שונה, יברך עליהם על פי הסדר הבא: המוציא, מזונות, הגפן, העץ, אדמה ושהכול. ונתנו לכך חכמים סימן לזיכרון: מג"ע א"ש [ג-ו].

[1] כף החיים אות ז' (בשם רבים, ובהם בן איש חי מטות אות ב'), ומשנ"ב ס"ק יג.

[2] כך מסתבר, משום שבסעיף א' סתם המחבר כבהלכה זו, והביא בשם "יש אומרים" שצריך לברך על החביב.

[3] כך הסביר המ"ב בס"ק כה.

[4] אנו מסבירים כך כדי שדבריו כאן לא יסתרו את דבריו בסעיף א'. לסיכום דעת המחבר בהלכות קדימת ברכת "העץ" לברכת "האדמה": לכאורה יש סתירה בדבריו, שבסעיף א' כותב בסתם שיקדים איזה שירצה, ומביא בשם "יש אומרים" שיקדים את החביב. בסעיף ג' כתב בסתם שיקדים איזה שירצה, וב"יש אומרים" הביא שיקדים "העץ". וכאן מביא שברכת "האדמה" על כסיסת חיטה אינה קודמת לברכת "העץ", ואפשר היה לדייק שברכת "העץ" קודמת, בניגוד לדבריו בסתם בסעיף א ובסעיף ג. ולעניות דעתי אין שום סתירה בדברי המחבר, אלא בסעיף א' דן כשאחד מהם חביב, ועל כך מביא בסתם שיקדים מה שרוצה, ויש אומרים להקדים את החביב. בסעיף ג', נאמן למה שכתב בסתם סעיף א', הביא שיקדים מה שירצה, ומביא שיש מי שאומר שיקדים "בורא פרי העץ", ולשיטתו ברור שזה דווקא כשאין לו עדיפות של אחד על משנהו (אף שבעל דעה זו סובר שבכל מקרה צריך להקדים "העץ", קיבל המחבר דבריו דווקא כשאין אחד חביב על משנהו). ובסעיף זה לא כתב שצריך להקדים "העץ", אלא רק שלא צריך להקדים "האדמה", אף שהוא משבעת המינים, לכן יקדים מה שירצה. וה' יצילני משגיאות.