שולחן ערוך כפשוטו
הלכות תפלה
סימן ק"ה – המתפלל שתי תפילות, ובו סעיף אחד
סימן קצר זה מלמדנו איך ינהג מי שנזדמן לו להתפלל ברצף שתי תפילות עמידה. כתבו הפוסקים שמציאות זו אפשרית בשני מקרים: שטעה בתפילה ועליו לחזור ולהתפלל, או שנאנס ולא התפלל כלל שחרית (למשל), ומתפלל במנחה שתיים.
סעיף א
אהמתפלל שתי תפלות, זו אחר זו, צריך להמתין בין זו לזו כדי הילוך ארבע אמות, כדי שתהא דעתו מיושבת להתפלל בלשון תחינה (א).
אברכות ל׳ ע"ב.
- בלשון תחינה – אם יתפלל ברצף ממש, ייראה הדבר כאילו רק רוצה להיפטר מחובתו; לכן יש לחכות לכל הפחות כמה שניות בין התפילות. חשוב להדגיש שסימן זה עוסק במתפלל ביחידות, אולם כשמתפלל במניין ימתין עם תפילת העמידה השנייה עד לסוף התפילה, כדי שלא יפסיד קדיש וקדושה. עוד נראה שתמיד טוב לומר "אשרי" לפני התפילה השנייה[1], והשהות הקצרה הנזכרת כאן היא ההמתנה המינימלית למי שזמנו דוחק.
[1] עיין בסימן ק"ח סעיף ב.
הלכות תפלה חלק א'
סימן צ״א – שיאזור מתניו ויכסה ראשו בשעת תפלה
סימן צ״ב – הנצרך לנקביו, רחיצת ידיו, ושאר הכנות לתפלה
סימן צ״ה – כיוון איבריו בשעת תפלה
סימן צ״ו – שימנע כל הטרדות כדי שיכוין
סימן צ״ז – דברים האסורים בשעת התפלה
סימן ק' – צריך להסדיר תפלת המעוד
סימן ק״א – כוונה בתפלת העמידה, ושיכול להתפלל בכל לשון
סימן ק״ב – שלא להפסיק כנגד המתפלל