סימן צ"ו – שימנע כל הטרדות כדי שיכוין, ובו ב' סעיפים

בסימנים הקודמים ראינו את חשיבות הכנת הגוף לתפילה לצורך הכוונה. סימן זה ממשיך בנושא זה, ומלמדנו מה אסור לאחוז ביד בזמן התפילה משום שטורד את הכוונה.

סעיף א

כשהוא מתפלל, לא יאחוז בידו תפילין ולא ספר מכתבי הקודש ולא קערה מלאה ולא סכין ומעות וככר, מפני שלבו עליהם שלא יפלו ויטרד ותתבטל כוונתו (א). ולולב בזמנו, מותר לאחוז בידו, כיון שהאחיזה בידו היא מצוה אינו נטרד בשבילו (ב).

^אברכות כ״ג ע"ב, וסוכה מא ע"ב.

• ותתבטל כוונתו – אלו דוגמאות לכל דבר שהחזקתו ביד בזמן התפילה מפריעה לכוונה. מכאן עולה שוודאי שלכתחילה אין להחזיק תינוק בידו בזמן התפילה; ואם יש לו תינוק בוכה ואין מי שיחזיק אותו, עדיף שייקחהו בידו, כי בכי התינוק טורד את כוונתו יותר מנשיאת התינוק. ואם נמצא בציבור יש לקחתו גם כדי שלא יפריע לאחרים. וכן אדם שנמצא בדרך וצריך להתפלל ואין לו היכן להניח את חפציו, עדיף שישמרנו בידיו ולא יהיה מוטרד מכך שחפציו עתידים להיגנב. כללו של דבר: יש להתפלל כך שימעיט את הטרדה ככל האפשר, כדי לפנות לבו לתפילה, שהלא הכוונה היא העיקר בתפילה.

בבית יוסף דן אם מותר לאחוז ביד חפץ שנפילתו לא תגרום לו שום אי נחת. בשולחן ערוך כאן לא הכריע, ודנו בכך נושאי הכלים[1]. ונראה שלכתחילה טוב להימנע, אף שאין בכך איסור.

• אינו נטרד בשבילו – העיקרון בסעיף זה הוא שדבר הנחשב לחלק מעבודת ה' של התפילה מותר לשאתו[2], ואינו כשאר דברים שחושש שמא יפלו.

סעיף ב

^במותר לאחוז מחזור תפלות בידו בשעה שמתפלל, הואיל ותופס לצורך תפלה עצמה לא טריד, דומיא דלולב דמשום דלקיחתו מצוה לא טריד (ג). הגה: ומכל מקום אם לא היה בידו קודם שהתחיל להתפלל, לא יחזיר אחריו בתפלה ליטלו (ד), אלא אם כן היה במקום מיוחד שהוא מוכן, אז מותר ליטלו אפילו בתוך התפלה כדי להתפלל מתוכו (ר' יונה פרק מי שמתו).

^בתרומת הדשן ורבנו יונה.

• לא טריד – הסידור הוא בוודאי צורך התפילה, ואף על פי כן דין זה אינו נלמד בפשטות מלולב, כיוון שבניגוד ללולב, אין מצווה לאחוז בסידור. ולכן צריך המחבר להדגיש שאין חובה להניח את הסידור על שולחן, ומותר לאחזו ביד.
• ליטלו – כיוון שיש בכך היסח הדעת. לכן יש לשים לב לפני התפילה שיהיה הסידור לפניו.

האסור והמותר לאחוז בידו בתפילה (סימן צ"ו)

1. לא יאחוז בידיו בזמן התפילה שום דבר שחושש שמא ייפול, כספר קודש או ככסף, כיוון שהדבר טורד את כוונתו [א]. ובכלל זה גם תינוק [(א)].
2. לכתחילה טוב להימנע מלהחזיק במשך התפילה גם דבר שאינו טורדו [(א)].
3.  מותר להחזיק בשעת התפילה חפצים שהם צורך התפילה, כסידור [ב] וכלולב [א].

[1] ראה למשל ט"ז ס"ק ב' (האוסר), מג"א ס"ק א' (המתיר), ומ"ב ס"ק ה' (שהביאם).

[2] לשון רש"י בסוכה שם, המובא בבית יוסף: "ומתוך שחביבה מצוה עליו, אין משאה ושימורה כבד עליו, ולא טריד".