סימן תקל"ב – דין נטילת צפרנים בחוה"מ, ובו ב' סעיפים

האיסור לכבס ולהסתפר בחול המועד הובא כבר במשנה (מועד קטן יד, א), ותכליתו לזרז את הבריות לכבס ולהסתפר טרם בוא החג. ונחלקו תנאים בברייתא, אם בכלל דין זה התחדש גם איסור גזיזת ציפורנים, מאחר וגם זו פעולה נצרכת לכבוד החג. בסימן זה נחלקו המחבר והרמ"א, כיצד לפסוק למעשה.

אסרו חכמים להשתמש בשבת בתרופות, מחשש שיבוא אדם לשחוק צמחי מרפא (סממנים, בלשון חז"ל), ובזה יש איסור תורה של טחינה. גם בחול המועד הטחינה אסורה. ובסימן זה נדון אם גזרו חכמים גזירה זו, גם בחול המועד.

סעיף א

^אמותר ליטול צפרנים בין דיד בין דרגל, אפילו במספרים (א). הגה: אבל יש מחמירין ואוסרים (ב); וכן הוא המנהג להחמיר שלא ליטלן, בין בסכין בין במספרים, אם לא לצורך מצות טבילה שנוטלן כדרכן בחול (ג) (סמ"ק ותוספות מו"ק יח ע"א ד"ה ובגנוסטרי).

^אברייתא מועד קטן יז ע"ב וכרבי יוסף. טור בשם הרי"ף י ע"א ורא"ש פ"ג סימן יט.

• אפילו במספרים – לא ראו חכמים צורך לאסור זאת, כי גם אם קרה שלא גזז, הרי אין כאן ממש ניוול, וכך נוהגים הספרדים.
• יש מחמירין ואוסרים – כדי שאנשים יכבדו את החג בגזיזת ציפורניהם. ולדעתם, כללו חכמים דין זה באיסור הגילוח והתספורת. וכך נוהגים בני אשכנז. אמנם אם גזז קודם החג, יכול לגזוז בחול המועד[1].
• כדרכן בחול – כי "צורך מצוה" בחול המועד הוא אחת הסיבות להקל בעשיית מלאכה, כפי שראינו בסימן תק"ל.

סעיף ב

^בכל רפואה מותר בחול המועד (ד).

^בתוספתא פ"ב ה"ו, כתבוה הרי"ף ד ע"א, ורא"ש סימן כ, בפרק קמא דמועד קטן.

• מותר בחול המועד – חכמים אסרו את צריכת התרופות בשבת וחג, מחשש ל"שחיקת סממנים". כלומר, בזמן התלמוד טחנו שורשים רפואיים לשיקויים שונים, ומחשש לעשיית מלאכה אסורה, גזרו חכמים איסור. אבל בחול המועד אין חשש כזה, ולא אסרו זאת.

נטילת ציפורניים בחול המועד (תקלב)

• לפי מנהג אשכנז, אין ליטול ציפורנים בחול המועד, ולמנהג ספרד מותר.
• כל הרפואות מותרות בחול המועד.

[1] מ"ב ס"ק ב. ובערוך השולחן כתב, כי אם היה טרוד הרבה, רשאי לגזוז בחול המועד.