שולחן ערוך כפשוטו

הלכות ברכת המזון

סימן קצ"א – ברכת הפועלים, ובו ג' סעיפים

הסימן דן בחיוב הפועלים לקצר את ברכת המזון כדי שלא לפגוע בפרנסת בעל הבית. דין התלמוד הוא שהפועלים מקצרים את הברכה, כמפורט בסעיף א', אולם דין זה אינו נוהג כיום, כמפורט בסעיף ב'.

 

סעיף א

אפועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרין בברכת המזון, כדי שלא לבטל מלאכת בעל הבית (א). כיצד, ברכה ראשונה כתקנה; ושנייה פותח בברכת הארץ וכולל בה 'בונה ירושלים' וחותם בברכת הארץ (ב); ואין אומרים ברכת 'הטוב והמטיב' כלל (ג). במה דברים אמורים, כשנוטלים שכר על מלאכתן מלבד הסעודה, אבל אם אין נוטלים שכר אלא הסעודה שאוכלים לבד, מברכין כל ארבע ברכות כתקנן (ד). וכן אם בעל הבית מיסב עמהם, אף על פי שנוטלים שכר מלבד הסעודה, מברכין כל ארבע ברכות (ה).

אברכות ט״ז ע"א.

 

  • מלאכת בעל הבית – טעם התקנה הוא שזמנם של העובדים נחשב קנוי לבעל הבית. ואמנם קשה להבין דין זה, כיוון שנראה ממנו שההלכה נותנת יד לראיית הפועלים כעבדים, שאפילו זמן ההפסקה לברכה קצרה אינו בידם. ויש להסביר שחכמים רצו להעביר מסר בהלכה זו, וללמדנו על חובת העובדים לכבד את התחייבויותיהם כלפי המעסיק. ועלינו להבין מכאן שאם מותר לקצר בברכת המזון כדי שלא לפגוע בזמנו של המעסיק, על אחת כמה וכמה שאין לבזבז את זמן העבודה בשיחות בטלות וכדומה. כמובן שהתורה דורשת הן מן המעסיק והן מהעובד לכבד את התחייבויותיהם זה כלפי זה.
  • בברכת הארץ – ראינו (בהקדמה לסימן קפ"ז) שהחיוב להודות על המזון, על הארץ ועל ירושלים הוא מהתורה, וחכמים הם שתיקנו לאמרם בברכות נפרדות. ממילא יכולים חכמים לתקן בעת הצורך ולמעט את מספר הברכות, ולכלול בברכה אחת שני עניינים.
  • כלל – הואיל והיא מתקנת חכמים, ואמרו המתקנים שאפשר לבטלה בעת הצורך.
  • כתקנן – כיוון שבמקרה כזה סוכם מראש שבזמן הארוחה לא יעבדו הפועלים, ומן הראוי שתהיה ארוחה כדינה, ארוחה הכוללת בתוכה ברכת המזון.
  • כל ארבע ברכות – כי יש זלזול גדול בעובדים כאשר בעל הבית יושב ומברך ועל הפועלים שסעדו עמו לקצר בברכתםבעל הבית יושב ומברך והפועלים שסעדו עמו מקצרים בברכתם כדל לעבוד עבור בעל הבית..

 

סעיף ב

בוהאידנא (ו) לעולם מברכים כל ארבע ברכות, שאין דרך בני אדם עכשיו להקפיד בכך (ז), ומסתמא אדעתא דהכי שוכרים פועלים (ח) שיברכו כל ארבע ברכות כתקנם (ט).

בהגהות מימוני.

 

  • והאידנא – תרגום: והיום.
  • להקפיד בכך – ואפילו אם בעל הבית יאמר שהוא מקפיד, אין שומעים לו, ומלמדים אותו שעל פי ההלכה אסור לו להקפיד.
  • שוכרים פועלים – פירוש: אפשר להניח שעל דעת כן שוכרים פועלים.
  • כתקנם – כלומר דין קיצור הברכה בימינו בא ללמדנו מוסר עבודה, כאמור למעלה, ולמעשה על הפועלים לברך את כל ברכת המזון, ובעל הבית לוקח זאת בחשבון כששוכר פועלים. .

מסימן זה עולה שעל המעסיק לדאוג לזמן של עובדיו כך שיוכלו לחיות על פי ההלכה, ומאידך גיסא, אין לעובדים לבקש תשלום על הזמן שמקדישים לקיום המצוות. ולכן גם אם כיום אין מקצרים את הברכה, עקרונות סימן זה שייכים לתקופתנו.

 

סעיף ג

גאסור לעשות מלאכה בעודו מברך (י) (וכן הוא לעיל סוף סימן קפ"ג) (יא).

גירושלמי ברכות פ"ב.

 

  • בעודו מברך – כיוון שאין להפוך את המצווה לדבר משני, כפי שראינו בסוף סימן קפ"ג. דין זה נלמד בתלמוד הירושלמי מהעובדה שעל הפועל לקצר בברכתו כדי לעבוד, מכאן שאסור לשלב ביניהם ולברך בזמן עבודתו. לכן הובאה הלכה זו כאן.
  • סימן קפ"ג – ושם התבאר שהוא הדין בכל הברכות, ולא רק בברכת המזון.

 

 

  1. באחריות המעסיק לתת זמן לפועלים לאכול ולברך, ובאחריות העובדים לא להשתמש בשעות העבודה לצורך קיום מצוותיהם [קצ"א, (ט)].
דילוג לתוכן