סימן תקמ"ד – דין צרכי רבים בחול המועד, ובו ב' סעיפים

ראינו בהקדמה להלכות חול המועד, כי כאשר יש צורך בביצוע פעולה שתועיל לרבים, כעניני בטיחות וכדומה, הדבר מותר. ואם יש בזה גם צורך לימי המועד עצמם, אין כל הגבלה בהיתר. אבל אם לא כן, ההיתר מוגבל לפעולות שאינן זקוקות לבעל מקצוע.

סעיף א

^אצרכי רבים מותר לעשותן בחול המועד (א), כגון לתקן הדרכים ולהסיר מהם המכשולות (ב); ולציין הקברות כדי שיזהרו מהם הכהנים (ג); ולתקן המקואות (ד). הגה: ודוקא צרכי רבים כאלו, שהם צריכים לגוף האדם, אבל שאר צרכי רבים כגון בנין בית הכנסת (ב"י בשם תשובת הרשב"א), אסור לעשות במועד (ה); והוא הדין דלשאר צרכי מצוה אסור לעשות מלאכת אומן במועד (ו) (ריב"ש סימן רכ"ו).

^אמשנה ריש מועד קטן ב ע"א וברייתא ה ע"א.

• מותר לעשותן בחול המועד – מותר לשכור עובדים ולשלם את שכר עבודתם, גם כאשר לולי עבודה זו היתה פרנסתם מצויה ברווח[1].
• ולהסיר מהם המכשולות – הכוונה לכל הנדרש לתיקון כבישים והסרת כל מפגע תעבורתי, וזה צורך מיידי, על כן מותר לבצע גם עבודה מקצועית ובפרהסיה. וחובה שלא לדחות פעולות אלה כלל וכלל, כי יש בזה גם חשש סכנה.
• שיזהרו מהם הכהנים – מן התורה נאסר על הכהן לגעת בקבר. כחלק מאיסור המגע במת, או שהות במחיצת גופה תחת קורת גג אחת, כמו שלמדנו בפרשת אמור "וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא" (ויקרא כא יא). על כן מחדש המחבר, שמותר לציין את מקום הקבר, כדי לסייע לכהן להימנע מטומאה בטעות. גם לצורך זה הותרה עבודה מקצועית, כי הצורך הוא מיידי.
• ולתקן המקוואות – כדי שנשים יוכלו לטבול, על כן זה צורך הציבור. וכיון שזה צורך מיידי, הותרה גם פעולה מקצועית.
• אסור לעשות במועד – אף שזה צורך מצוה, אין בזה צורך מיידי. וזה מוסכם על המחבר.
• מלאכת אומן במועד – מקווה, הגם שנעשה למצוה, נחשב גם צורך הגוף, כי באמצעותו יכול האיש להיות עם אשתו. גם בית מרחץ נחשב צורך הגוף, ומותר לתקנו. ובזמנינו מותר לבצע את הנדרש בבריכות וחדרי כושר, בהם הציבור מתאמן לצורך בריאותו.

סעיף ב

^בבורות ומעיינות של רבים שנפל בהם עפר ואבנים ונתקלקלו, מותר לתקנם ^גואפילו אין רבים צריכים להם עתה, כיון שאינו מעשה אומן (ז); אבל לחפור להם בורות מחדש, שהוא מעשה אומן, אם הרבים צריכים להם עתה מותר ^דאפילו אם כוונו מלאכתן במועד, ואפילו בפרהסיא ובטירחא יתירתה (ח); ואם אין צריכים להם עתה, לא יעשו (ט). ^האבל בורות שיחין ומערות של יחיד אסור לחפור אותם מחדש, ואפילו צריך להם עתה (י); ואם היו עשויים כבר, ונתקלקלו, אם צריך להם עתה מותר לתקנם (יא); ואם אין צריך להם עתה אסור לתקנם (יב), ^ואבל מותר להמשיך מים לתוכן ^זאפילו אין צריך להם עתה (יג).

^בשם במשנה. ^גאוקימתא דרב יוחנן שם ה ע"א. ^דהרא"ש שם בשם הראב"ד. ^השם ורמב"ם בפרק ח' מהלכות יום טוב ה"ד ממסקנת הגמרא שם. ^וברייתא שם. ^זהסכמת הפוסקים.

• שאינו מעשה אומן – כפי הכלל שראינו, שצרכי רבים כולם הותרו, כשאינם מעשה אומן, אפילו אם אינם צורך המועד.
• ואפילו בפרהסיא ובטירחא יתירתה – שהרי הכלל הוא, אם התעורר צורך לביצוע פעולה גם לצורך המועד, וגם לצורך הרבים, הכל מותר.
• ואפילו צריך להם עתה – כי יצירת בור מצריכה מקצועיות ונסיון. אבל תיקון אינו אלא מעשה הדיוט, שאינו מנוסה, ומותר.
• ואפילו צריך להם עתה – כי ההיתר המורחב הוא ניתן דווקא לצורך רבים. ולא מדובר שאין לו מקור שתיה, כי אז יש בזה צורך המועד, ורשאי לבצע כל פעולה. אלא קיים מקור נוזלים, רק שהוא אינו חפץ בטרחה הכרוכה בשאיבתם, לכן רוצה לחפור בור. וכיון שזה מעשה אומן, וגם אין בזה הכרח למועד, הדבר אסור.
• מותר לתקנם – במעשה הדיוט, כי לא מדובר בחפירה אלא בתיקון. ומותר אף ליחיד, כי זה צורך המועד.
• אסור לתקנם – כי אין בזה צורך המועד וגם יש בזה טרחה.
• אפילו אין צריך להם עתה – כי אין בהמשכת המים כל טרחה, על כן מותר. ובסיס ההיתר מורכב גם מכך שזה מעשה הדיוט, וגם שאין כל טרחה בדבר, ובזה מותר.

למעשה, אדם שנשבר לו ברז או ארע קלקול במקרר, רשאי לתקנו בעצמו, או שחברו יתקן לו בחינם. ואם זה דבר האבד, מותר לשלם לאינסטלטור או לחשמלאי.

דיני צרכי רבים בחול המועד

• צרכי רבים שיש בהם צורך מיידי, מותר לעשותם בחול המועד, בעבודה מקצועית ובפרהסיה [א].
• על כן מותר לתקן דרכים ומקוואות, וכל מה שנצרך לבטיחות בני אדם או לבריאותם [א].
• אין לבנות בית כנסת בחול המועד [א].
• מותר לעשות מעשה הדיוט לצורך רבים, אף אם אין בזה צורך מיידי [ב].

[1] ביאור הלכה צרכי רבים.