שולחן ערוך כפשוטו

הלכות מנחה וערבית

סימן רל"ד – תשלומים ונדבה בתפילת מנחה, ובו ב' סעיפים

סעיף א

אהרוצה להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה (א), אין ראוי להתפלל רשות, אלא הגדולה (ב); ואם יתפלל הגדולה חובה, לא יתפלל הקטנה כי אם רשות (ג); אבל אין ראוי להתפלל תפלת רשות, אלא אם כן מכיר בעצמו שהוא זהיר וזריז ואמיד בדעתו לכוין בתפלתו מראש ועד סוף בלא היסח הדעת (ד), אבל אם אינו מכוין בה יפה קרינן ביה 'למה לי רוב זבחיכם' (ה) (ישעיה א', יא). הגה: אין לומר 'אשרי' שקודם מנחה אלא כשיש מנין בבית הכנסת, כדי שיאמרו עליו הקדיש שלפני תפלת המנחה (ו) (הגהת סמ"ק וכל בו). יש שכתבו שנוהגין לומר פרשת התמיד  קודם 'אשרי' של תפלת המנחה, נגד תמיד של בין הערבים (ז), ומנהג יפה הוא (אבודרהם בשם ר' יונה, וב"י).  

אתשובת הרא״ש כלל ד׳ סי׳ ט.

  • ומנחה קטנה – אחת כתפילת חובה ואחת כתפילת נדבה[1].
  • אלא הגדולה – בדרך כלל יש להקדים את תפילת החובה לתפילת הנדבה. אולם משום שעיקר חיוב מנחה לדעת המחבר הוא בזמן מנחה קטנה, הרי שבזמן מנחה גדולה טרם הגיע עיקר חיובה, ולכן עדיף שיתפלל כעת תפילת נדבה.
  • כי אם רשות – כיוון שבמנחה גדולה כבר יצא ידי חובת מנחה, ואינו יכול להתפלל שתי תפילות מנחה כחובה.
  • בלא הסח הדעת – וכיוון שהדבר קשה ונדיר, נהגו כיום שלא להתפלל תפילת נדבה.
  • רוב זבחכם – פסוק מתוכחת ישעיהו (א' יא), המלמד שעדיף שלא להביא קרבנות כאשר עוברים עבירות; ואף כאן עדיף שלא להתפלל כשאינו מכוון בתפילתו. אלא שאת תפילות החובה יש להתפלל בכל מקרה, כי על האדם לעשות את חובתו ככל יכולתו, ואין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו אם עשו את המוטל עליהם ולא הצליחו לכוון בתפילתם. ונזכיר שיש להשתדל לכוון לכל הפחות בברכה ראשונה, כפי שכתבנו בהלכות תפילה.
  • שלפני תפילת המנחה – משום שקדיש זה נאמר על פרק התהלים שלפניו, ואינו עומד לעצמו.
  • של בין הערביים – בספר במדבר (כ"ח, א – ח). וכן יש נוהגים לומר את פרשת הקטורת (שמות ל' לד-לו, ז-ח), כנגד הקטרת הקטורת של בין הערביים, ואת ברייתת "פיטום הקטורת". למעשה נהגו בכך הספרדים, ומקדימים לכך גם את מזמור פ"ד בתהילים; והאשכנזים נוהגים להתחיל מיד ב"אשרי".

סעיף ב

אם שכח ולא התפלל מנחה, מתפלל ערבית שתים (ח); בואומר 'אשרי' קודם תפלה שהיא תשלומין לתפלת המנחה (ט). (וע"ל סימן ק"ח סעיף ב).

בהריב"ש בתשובה.

  • ערבית שתים – כלומר: מתפלל פעמיים את תפילת העמידה של ערבית, הראשונה לתפילת ערבית, והשנייה כתשלומים לתפילת מנחה. על פרטי תפילת התשלומין למדנו בסימן ק"ח, יעויין שם.
  • לתפילת המנחה – ובאמירת "אשרי" ניכר שכעת הוא מתפלל כתשלומים לתפילת המנחה.

[1] פרטי הוספת תפילת נדבה התבארו בסימן ק"ז.

דילוג לתוכן