סימן ט"ז

שיעור טלית, ובו סעיף אחד

סימן זה עוסק בשיעור גודלו של הבגד החייב בציצית. הדברים הם מעין השלמה לסימן ח', שבו התבאר סוג הבגדים החייבים בציצית, וכאן אנו דנים בשיעור הגודל המגדיר בגד.

סעיף א

^אשיעור טלית שחייב בציצית – שיתכסה בה באורך וברוחב ראשו ורובו של קטן ^בהמתהלך לבדו בשוק ואינו צריך אחר לשומרו (א). הגה: ואז חייב בציצית (ב). ודוקא כשהגדול לובשו פעמים עראי ויוצא בו לשוק (ג) (ב"י בשם מהר"י בן חביב ובשם מהר"י אבוהב).

^אמנחות מ, מ"א. ^ברמב"ם פרק ג' מהלכות ציצית.

(א) לשומרו – קשה לתרגם הגדרה זו למידות מוחלטות. שהלא לא נתבאר מהו "ראשו ורובו" – האם רובו של כל הגוף או של החלק העליון בלבד? והדבר תלוי בחברה שבה מדובר, האם מנהג אנשיה לכסות את כל גופם. אולם למדנו מכאן שעל הבגד להתאים לילד, ואין צורך שיתאים לגדול; ולמעשה אנו מחשיבים כבגד אף טלית קטנה כזו שרוב בני האדם לא היו יוצאים איתה אפילו באקראי, כדברי המחבר ולא כהגהת הרמ"א. לכן "טלית קטן" שלנו חייבת בציצית אם מתאימה לקטן[1].

למעשה אין לנו אלא לסמוך על המסורת ועל גדולי האחרונים שתרגמו את ההלכה הזו למידות: יש אומרים שצריך לכל הפחות רוחב של שלשת רבעי אמה, ויש אומרים שאינו חייב עד שתהא בו אמה. וכן לאורך: נחלקו האחרונים אם די באמה או באמה וחצי, ויש שהצריכו שתי אמות שלמות. וכן נחלקו האם מונים גם את "בית הצוואר", כלומר את הצווארון[2]. עולה להלכה שהשיעור במידות זמנינו הוא רוחב של בין 36 ל-48 סנטימטרים, ואורך של 72 – 96[3]. יש מחמירים ומחשבים אמה כשיעור החזון איש, כלומר 60 ס"מ, ולשיטתם בגד של אמה על שתיים שיעורו 60 ס"מ על 120; אולם שיעור זה אינו נראה כשיעור בגד של קטן.

טלית קטן מצוייצת שאין באורכה אמה נראה שאפשר לצאת בה לרשות הרבים בשבת[4], אבל לא יברך על טלית זו, מחשש ברכה לבטלה.

(ב) בציצית – ומשמע מכאן ששיעור המספיק לקטן מחייב בציצית אף אם גדול אינו מתכסה כלל בבגד.

(ג) ויצא בו לשוק – כאן חולק הרמ"א על המחבר, ומוסיף תנאי שבגד חייב בציצית רק אם ראוי גם לגדול[5]. בימינו אין רגילים לצאת לשוק בטלית קטן בלבד, אולם עדיין נגדיר את הבגד על פי גודלו, שאם בגד בגודל כזה היה ראוי ללבישה (כגון אם היו לו שרוולים וכיו"ב) – די בכך כדי לחייבו בציצית.

נעיר שיש היום בנמצא במקום "טלית קטן" רגילה גם בגד שהוא כעין חולצה-גופיה, והוא בעל ארבע כנפות וציציות[6]. במהות העניין נראה לי שיש יתרון גדול לפתרון זה, כיוון שאין זה רק טלית קטן, אלא ממש בגד[7].

[1] [ואולי לשון "טלית קטן" משמעו טלית של הקטן, כלשון הסוגיה כאן: "טלית שהקטן מתכסה בו". לפי זה נכון לומר "טלית קטן", ולא "טלית קטנה". העורך]

[2] ראה ברכי יוסף (לחיד"א) ס"ק א', וסיכום השיטות בבה"ל ד"ה "לשוק".

[3] על פי שיטת הגר"ח נאה, שאמה אורכה 48 סנטימטרים.

[4] ראה דברינו בסימן י"ב הערה 6.

[5] המגן אברהם (ס"ק ב) תמה על כך שמדברי הרמ"א כאן משמע שחולק על המחבר, אולם לא משמע כן בדרכי משה. אך נראה לנו להעיר שהדרכי משה הוסיף "עיין בסימן ח", והמעיין בדרכי משה שם יראה נכוחה שחולק על המחבר. ולא כט"ז שכתב שהרמ"א לא נחלק על השיעור. וה' יצילני משגיאות.

[6] ששמו השיווקי "חולצית" או "ניצית".

[7] ועיין תשובת הרב יעקב אריאל, "באהלה של תורה" חלק ה'  סימן י'.