סימן י"ג

דיני ציצית בשבת ובו ג' סעיפים

הוצאת חפץ מרשות היחיד לרשות הרבים אסורה בשבת, וכן אסור גם לטלטל חפץ ארבע אמות ברשות הרבים. אולם מותר כמובן לצאת כשלובש את בגדיו, ולכן דבר המוגדר בגד – אין בו איסור הוצאה כאשר לובשים אותו. הציציות התלויות בבגד ובטלית נחשבות לחלק מהבגד, ולכן מותר לצאת בשבת בטלית המצוייצת כהלכתה. אולם ציציות פסולות נחשבות כמשא ולא כחלק מהבגד, ואסור לצאת בבגד כזה, שציציותיו פסולות, בשבת.

עוד יש להזכיר בהקדמת סימן זה שהלובש טלית שאינה מצוייצת כהלכתה אינו עובר על לאו אלא מבטל עשה. זאת משום שמצוות ציצית היא מצוות עשה, ואין בה "לא תעשה".

סעיף א

^אארבע ציציות מעכבין זה את זה (א), שכל זמן שאין בה כל הארבע אינה מצוייצת כהלכתה, ^בוהיוצא בה לרשות הרבים בשבת חייב חטאת (ב) (ועיין לקמן סימן ש"א סעיף ל"ח) (ג).

^אמנחות כ״ח.  ^בשם ל״ז.

(א) מעכבין זה את זה – כלומר: הציציות שבארבע הכנפות הן מצווה אחת, ולכן רק אם יש ציציות בכל הכנפות יש בהן מצווה.

(ב) חייב חטאת – כמובן שאין ללבוש בגד של ארבע כנפות שאינו מצוייץ כהלכתו; ואמנם בימות החול הלובש מבטל מצוות עשה, אך בשבת אין בכך ביטול עשה, כיוון שאי אפשר לקשור ציציות בשבת[1]. אלא שאסור בשבת לצאת בציצית כזו לרשות הרבים, מפני שחוטי הציצית, הואיל וראויים לשמש למצווה, חשובים הם ואינם בטלים. ואם יצא בהם לרשות הרבים חייב מהתורה, ולכרמלית – עבר על איסור הוצאה מדרבנן.

(ג) סימן ש"א סעיף ל"ח – שם כתב המחבר: "היוצא בשבת בטלית שאינה מצוייצת כהלכתה – חייב, מפני שאותם החוטים חשובים הם אצלו, ודעתו עליהם עד שישלים ויעשהו ציצית".

סעיף ב

^גאם היא מצוייצת כהלכתה – מותר לצאת בה לרשות הרבים, בין טלית קטן בין טלית גדול, אפילו בזמן הזה שאין לנו תכלת (ד). הגה: רק שלא יהא מונח לו על כתיפיו (ה) (דברי ר"ן ור' יונה פ' חבית דף קס"ד ע"ב). ומוקמינן לטלית אחזקתיה שהוא מצוייץ כהלכתו, ואין צריך לבדקו קודם שיצא בו (ו) (תשובת הרא"ש כלל ב', ותשובת הרמב"ן סימן ר"ט, ובכל בו בשם הרמב"ם פרק י"ט מהלכות שבת).

^גתשובה הרא"ש כלל ב׳, והמרדכי בפרק כ״ב דשבת.

(ד) שאין לנו תכלת – כיוון שמקיימים את המצווה מן התורה גם על ידי ארבעת החוטים הלבנים.

(ה) על כתפיו – אם הטלית מורמת כולה סביב לצוואר אין זה דרך מלבוש אלא דרך משא, והנושאה עובר על הוצאת הטלית עצמה, אך לא על הציציות.

(ו) קודם שיצא בו – מפני שסומכים על הבדיקה שיש לעשות לפני הלבישה[2], כפי שראינו בסימן ח' סעיף ט.

סעיף ג

^דאם נודע לו בשבת, כשהוא בכרמלית, שהטלית שעליו פסול – לא יסירנו מעליו עד שיגיע לביתו, דגדול כבוד הבריות (ז). הגה: ואפילו טלית קטן שתחת בגדיו אין צריך לפשוט (ח). והוא הדין אם נפסק אחד מן הציציות ומתבייש לישב בלא טלית, דיוכל ללובשו בלא ברכה, מכח כבוד הבריות (ט) (ב"י בשם התשובה). ודוקא בשבת, דאסור לעשות ציציות, אבל בחול כהאי גוונא – אסור (י) (מרדכי ה"ק דף צ"א ע"א).

^דמנחות ל״ז לדעת (הראב״ד) [מגיד משנה] והריטב״א.

(ז) דגדול כבוד הברית – וכלל גדול הוא שכבוד הבריות דוחה איסור דרבנן. ואמנם יש כאן גם ביטול מצוות עשה מן התורה, אך ראינו שמי שאינו יכול לקיים את המצווה אינו נחשב למבטל עשה, ולכן בשבת אינו מבטל עשה אם נקרעה הציצית.

(ח) אין צריך לפשוט – אמנם אין כל כך גנאי בכך שהולך ללא טלית קטן, שהרי אין רואים שהוא אינו לובש ציצית, ובכל זאת עצם הורדת הבגד נחשבת לפגיעה בכבוד הבריות.

(ט) מכח כבוד הבריות – היתר זה מרחיק לכת בכך שמחשיב כ"כבוד הבריות" גם את אי הנעימות שבישיבה בלא טלית בעוד הנוכחים מסביב לובשים טלית. והמחבר חולק על קולא זו.

(י) אסור – מפני שכאשר יש באפשרותו לתקן את הציצית כדין לא הותר ללבוש טלית פסולה. אך גם בחול, אם נפסלה הציצית – אינו חייב לפשוט אותה מיד, משום כבוד הבריות, אלא כאשר יגיע לביתו יפשטנה, ולא ילבשנה עד שיתקנה[3].

[1] כך הביא הבית יוסף בשם המרדכי.

[2] על פי מ"ב ס"ק ז. וראה שם ובבה"ל ד"ה "קודם"לעניין שבת.

[3] על פי המגן אברהם ס"ק ח. ואף שהביא הבית יוסף בשם המרדכי בזו הלשון: "ובחול ודאי עובר כל שעה שלובשו בעשה דהטל בו ציצית", נראה שמדבר במקרה שלובש לכתחילה טלית שציציותיה פסולות, ולא במקרה שנפסלו אחרי שלבש.