סימן רל"ט – קריאת שמע על מטתו, ובו ב' סעיפים

תיקנו חכמים לקרוא קריאת שמע על המיטה, כדי שהאדם יישן מתוך תפילה ויראת שמים. סימן זה דן בהלכות תקנה זו.

סעיף א

^אקורא על מטתו (א) פרשה ראשונה של שמע (ב), ומברך: 'המפיל חבלי שינה על עיני' וכו' (ג). הגה: ויקרא קריאת שמע סמוך למטתו (ד), ואין אוכלים ושותים ולא מדברים אחר קריאת שמע שעל מטתו, אלא יישן מיד, שנאמר: 'אמרו בלבבכם על משכבכם (ה) ודומו סלה' (ו) (כל בו ורוקח ורבינו ירוחם נ"ב ח"ב). ועיין לעיל סימן ס"ג אי מותר לקרות כשהוא שוכב (ז). ואם קרא קריאת שמע ולא יוכל לישן מיד, אז חוזר וקורא כמה פעמים זה אחר זה עד שישתקע בשינה ושיהיה קריאתו סמוך לשינתו (ח) (הגהות מיימוני פ"ז). ואין מברכין על קריאת שמע של ערבית (ט) (הגהות מיימוני פ"ז, וב"י בשם תוס' פ' כל הבשר). ^בואומר: 'יושב בסתר עליון' (תהילים צ"א), ואומר: 'ה' מה רבו צרי' (תהילים ג') עד 'לה' הישועה', ^גואומר: 'ברוך ה' ביום ברוך ה' בלילה, ברוך ה' בשכבנו ברוך ה' בקומנו', 'ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך השטן' וכו' (זכריה ג', ב), 'ה' שומרך' וכו' 'מעתה ועד עולם' (תהילים קכ"א, ה-ח), 'בידך אפקיד רוחי' וכו' (תהילים ל"א, ו), 'יברכך ה" וכו', עד 'וישם לך שלום' (י) (במדבר ו', כב-כז), ^דואומר 'השכיבנו' עד סמוך לחתימה (יא).

^אברכות ד׳ ע״ב ודף ס׳ ע״ב.  ^בשבועות ט״ו ע״ב.  ^גטור בשם רב עמרם.  ^דשם בשם הרא״ש אביו.

• על מיטתו – הכוונה אינה לקרוא דווקא כשהוא ממש נמצא במיטה, אלא זהו ביטוי שמשמעותו 'לפני השינה'.
• של שמע – שמהותה קבלת עול מלכות שמים. ואם התפלל ערבית לפני צאת הכוכבים, יכוון לצאת ידי חובת קריאת שמע^[1].
• על עיני וכו' – זו ברכה ארוכה, הפותחת ב"ברוך אתה ה'… המפיל חבלי שינה על עיני", ומסיימת בחתימה "ברוך אתה ה' המאיר לעולם כולו בכבודו". מהות הברכה היא להפקיד את החיים בידי ה', שהרי כשאדם ישן מסור הוא כולו בידי ה'. המנהג הנפוץ הוא לברך אותה לפני קריאת שמע, וכך נדפס ברוב הסידורים; ויש הנוהגים לברכה בסוף, כדי לסמוך את הברכה לשינה ככל האפשר, וכן נראה בפשטות דברי המחבר.
• סמוך למיטתו – כלומר: תכף לפני השינה.
• על משכבכם – הפסוק (בתהילים ד', ה) נדרש כך: "אמרו בלבבכם" – קריאת שמע (שכתוב בה "על לבבך"), "על משכבכם" – לפני השינה.
• ודומו סלה – מדרשו: ומיד תדממו בשנתכם. ואולם אין בדיבור לאחר הברכה איסור גמור, ולכן לא הביא המחבר דין זה. ולמעשה, לכתחילה יש לאחֵר תפילה זו ככל האפשר עד שרוצים לישון. אולם אם לא הצליח להירדם, או אם נזכר בדבר מה, יכול לקום אף אם כבר קרא קריאת שמע שעל המיטה.
• כשהוא שוכב– שם מבואר שקריאת שמע שחובתה מהתורה מותר לקוראה בשכיבה על הצד, ואסור בשכיבה על הבטן או על הגב.
• סמוך לשינתו – כדי שיישן מתוך עיסוק בתורה.
• של ערבית – כלומר: על קריאת שמע שעל המיטה אין מברכים לא את ברכות קריאת שמע ולא את ברכת המצוות ("אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לקרוא קריאת שמע"). ואף שקריאה זו היא מתקנת חכמים לא תיקנו עליה ברכה, משום שעיקר התקנה אינה לקרוא דווקא את קריאת שמע, אלא לישון מתוך תורה.
• וישם לך שלום – כל אלו הם פסוקים שעניינם שמירתו והגנתו של הקב"ה עלינו.
• סמוך לחתימה – כלומר: אומר את נוסח ברכת "השכיבנו" כבתפילת ערבית, אולם ללא החתימה שבסוף הברכה. ישנם מנהגים שונים המוסיפים תפילות ובקשות שונות בקריאת שמע שעל המיטה, כנדפס בסידורים, ומתוכם נציין את מנהג ספרד לומר בפה מלא שאנו סולחים למי שפגע בנו, ואיננו מעוניינים שאף אדם ייענש בגללנו.

סעיף ב

^הכשיפשוט חלוקו לא יהפכנו ממטה למעלה, שאם כן נמצא גופו ערום, אלא יפשטנו דרך ראשו (יב) ויכסה עצמו בסדינו מתחת, ויכנס במטתו (יג).

^השבת קי״ח ע״ב.

• דרך ראשו – בעבר הלבוש הרווח היה מעין כתונת שכסתה את כל הגוף, ללא בגדים תחתיה; והמחבר מביא כאן הוראה כיצד להתפשט בצניעות.
• ויכנס במיטתו – בזמנו ובמקומו של המחבר נהגו לשכב בלילה ערומים תחת הסדין^[2].

[1] ובמקרה זה המחמיר לקרוא את כל שלוש הפרשיות של קריאת שמע – תבוא עליו ברכה.

[2] ועיין בתחילת סימן ב' בדברי המחבר לעניין כיצד יתלבש, ודברינו שם בהערה 5.