קיצורי הלכות מנחה וערבית

בסוגריים מרובעים מובאות ההפניות לשו”ע.

בדרך כלל מובאת הפניה לסעיף בלבד, כשהסימן הוא הסימן המובא בכותרת למשל: [א]. כשההפניה לסימן אחר, יצויין הסימן עם גרש, והסעיף ללא גרש למשל: [א’, א].

הפניה לסעיף כוללת את דברי המחבר והרמ”א, ואף את דברינו בפירושם.

הפניה לדברינו בס”ק מצויינת בסוגריים עגולים למשל: [(א)]. מספר בסוגריים מציין הערה באותו סימן, והציון [הק] מפנה להקדמתנו לסימן.

הלכות מנחה וערבית (סימנים רל”ב-רמ”א)

זמן תפילת המנחה (סימן רל”ב)

1. זמן מנחה גדולה מתחיל משש שעות וחצי ביום (כלומר חצי שעה זמנית לאחר חצות), וזמן מנחה קטנה מתשע שעות וחצי ביום (כלומר שלוש וחצי שעות זמניות לאחר חצות) [רל”ג, א].
2. נחלקו התנאים האם סוף זמן מנחה הוא בפלג המנחה (שעה ורבע לפני השקיעה), ואז מתחיל זמן ערבית, או שסוף זמן מנחה הוא בתחילת הלילה, ואז מגיע זמן ערבית. שתי השיטות נפסקו להלכה, ולכן אפשר להתפלל מנחה עד הלילה וערבית מפלג המנחה, אלא שלכתחילה לא יתפלל באותו יום מנחה לאחר פלג המנחה וערבית לפני השקיעה [רל”ג, א].
3. לכתחילה יש להתפלל מנחה לפני השקיעה, ובדיעבד אפשר עד צאת הכוכבים. ולאחר השקיעה לא יאמרו תחנון [רל”ג, א].
4. אין לשבת לפעולה ארוכה שעלולה להימשך, כגון לסעודה חגיגית, סמוך לזמן מנחה קטנה [רל”ב, ב].
5. ציבור המתפלל מנחה וחושש שיעבור זמנה, יקצרו בחזרת הש”ץ: שליח הציבור יתפלל בקול את שלוש הברכות הראשונות, והקהל יתפלל עמו בלחש. לאחר “מחיה המתים” יאמרו החזן והקהל קדושה, ולאחר “הא־ל הקדוש” ימשיכו שליח הציבור והקהל את תפילת העמידה בלחש [רל”ב, א].
6. אם יש מים זמינים, צריך ליטול ידיים לפני תפילת מנחה. נטילה זו אינה צריכה כלי [רל”ג, ב].

הלכות תפילת מנחה (סימן רל”ד)

1. נהגו הספרדים להקדים לתפילת מנחה את מזמור פ”ד בתהלים, פרשת התמיד ופרשת הקטורת [ז].
2. בתפילת מנחה בציבור אין להתחיל “אשרי” לפני שיהיה מנין, כדי שיוכלו לומר בסיומו את הקדיש [א].
3. שכח ולא התפלל מנחה – מתפלל בערבית פעמיים את תפילת העמידה; פעם ראשונה לתפילת ערבית, ושנייה כתשלומים למנחה. ומקדים “אשרי” לעמידה השנייה [ב].

זמן קריאת שמע של ערבית (סימן רל”ה)

1. זמן קריאת שמע של ערבית – מצאת הכוכבים [א]; וכיום נהגו לשער את צאת הכוכבים ב-18 דקות זמניות לאחר השקיעה, ויש מקלים ב-13 דקות וחצי לאחר השקיעה [(א)].
2. אם הציבור מתפלל ערבית לפני זמן זה, יש להשלים ולקרוא שלוש פרשיות של שמע אחרי צאת הכוכבים [א].
3. אין לשבת לסעודה חצי שעה לפני זמן זה, עד שיקרא שמע [ב].
4. יש לקרוא שמע לפני חצות הלילה, ובדיעבד זמנה עד עלות השחר [ג]. האנוס יכול לקרוא שמע (ללא תפילת העמידה) עד הזריחה, ויקראנה בברכותיה, אולם ללא “השכיבנו” [ד].

ברכות קריאת שמע של ערבית (סימן רל”ו)

1. בערב מברך שתי ברכות לפני קריאת שמע, ושתיים לאחריה [א].
2. הספרדים נוהגים לומר אמן על ברכת עצמו בסוף ברכות קריאת שמע, לאחר “שומר עמו ישראל לעד”, והאשכנזים נוהגים שלא לומר [ד].
3. גם בערבית יש לסמוך את ברכת הגאולה לתפילת העמידה. אולם החובה אינה לסמוך אותן ממש, ומותר להפסיק ביניהן בדברים שנחשבים כהמשך לברכת הגאולה, או בדברים שהם צורך התפילה. לכן תיקנו בקביעות לומר אחרי ברכת הגאולה “השכיבנו” וחצי קדיש, וכן מותר להכריז ביניהן על “יעלה ויבוא” ושאר תוספות [ב].
4. המגיע לערבית באיחור צריך להתפלל תפילת העמידה עם הציבור, ולשם כך יכול להפוך את הסדר, ולהקדים את תפילת העמידה לקריאת שמע וברכותיה [ג].

סדר תפלת ערבית (סימן רל”ז)

1. לפני תפילת ערבית נהגו להקדים את פסוקי “והוא רחום”, ויש שנהגו להקדים להם פסוקים נוספים וחצי קדיש [(א)].
2. שליח הציבור אינו חוזר על תפילת ערבית, ואין אומרים בה “תחנון” [א].
3. לאחר העמידה אומרים קדיש “תתקבל”, ובסיום התפילה “עלינו לשבח”. הספרדים נהגו להוסיף לפני “עלינו” את מזמור “שיר למעלות אשא עיניי”, ולאחר התפילה יש להוסיף “ברכו” וקדיש יתום [(ב)].

קריאת שמע על המיטה (סימן רל”ט)

1. סמוך לשינה ככל האפשר קוראים פרשה ראשונה של שמע ומברכים “המפיל”. ונהגו להוסיף ולקרוא עוד כמה פסוקים העוסקים בהגנת ה’ ושמירתו עלינו [א].

איך יתנהג האדם בתשמיש מיטתו (סימן ר”מ)

1. השולחן ערוך נקט כשיטה שיש למעט בהנאת התשמיש ככל האפשר. ויש החולקים ורואים ביחסים המותרים חלק מהקדושה שבין בני הזוג ופן חשוב של יחסי הזוגיות הנכונים, כל עוד אין מגזימים בכך [(הק)].
2. אדם חייב בעונתה של אשתו. וקשה לקבוע בכך שיעור, אלא הכול לפי בני הזוג. והעונה הרגילה היא בין פעם ביום לפעם בשבוע [א].
3. קיום היחסים צריך להיות מתוך ריצוי ואהבה בין בני הזוג. ובאותו הזמן לא יעסקו בדיבור ובמחשבה בשום נושא אחר [ב-ג, ז, ט-י].
4. קיום היחסים צריך להיות בצניעות, ויש להימנע ממנו אם אחרים עשויים לשים לב לדבר. ובפני תינוק שאינו יודע לדבר – מותר [ו].
5. אין לקיים יחסים באור יום או לאור חשמל [יא].
6. אין לשמש בחדר שיש בו תפילין או ספרי קודש, עד שיהיו בכלי בתוך כלי [ו]. ובספרים מודפסים יש המתירים בכיסוי אחד נוסף על כריכתם [(לו)].