סימן רס"ז – דיני התפילה בערב שבת, ובו ג' סעיפים

מסימן זה ועד סימן ר"פ עוסקים הסימנים בדברים בקשורים לליל שבת, סדרם הוא:

רס"ז-ר"ע – תפילת ליל שבת. רע"א-רע"ד – קידוש וסעודה. רע"ה-ר"פ – הלכות אור הנר בשבת.

סימן רס"ז עוסק בכמה הלכות והנהגות הנובעות מכך שהשבת הוא יום קדוש בו האדם מתעלה מדאגותיו היום יומיות, זמן מיוחד שמאפשר לאדם לחיות יום אחד בניתוק מן המציאות החומרית.

סעיף א

^אבתפלת המנחה בערב שבת אין נופלין על פניהם (א).

^אטור.

שולחן ערוך כפשוטו

(א) על פניהם – כבר מחצות בערב שבת טועמים את קדושת שבת העתידה לבוא, ואין אומרים התחנונים, המזכירים את החטאים והמציאות האפורה.

סעיף ב

^במקדימין להתפלל ערבית יותר מבימות החול (ב). ^גומפלג המנחה (ג) יכול להדליק, ולקבל שבת בתפלת ערבית, ולאכול מיד (ד) הגה: ועיין לעיל סימן רל"ג כיצד משערין שיעור פלג המנחה (ה).

^בטור, מהא דר׳ יוסי בשבת קי״ח ע"ב. 

^גטור בשם התוס׳ והרא״ש, מהא דרב צלי של שבת בע״ש בברכות כ״ז ע"א.

שולחן ערוך כפשוטו

(ב) מבימות החול – בימות החול טוב להמתין עם תפילת ערבית עד צאת הכוכבים[1]. בשבת אין צורך להמתין אפילו לכתחילה, כי טוב להקדים את קבלת השבת ובכך להרחיב את קדושתה. וכשמקדימים להתפלל ערבית, טוב להתפלל מנחה לפני פלג המנחה. אבל יש לשים לב שכפי שלמדנו, אין להדליק נרות שבת לפני פלג המנחה.

(ג) ומפלג המנחה – כלומר: שעה ורבע זמנית לפני השקיעה[2].

(ד) ולאכול מיד – ההיתר כאן הוא לא רק לקדש לפני צאת הכוכבים, אלא גם לאכול לפני קריאת שמע בזמנה. ואף שבחול הדבר אסור, לצורך הקדמת השבת סומכים על שיטת הראשונים הסוברים שמותר להקדים מבעוד יום לא רק את תפילת העמידה, אלא גם את קריאת שמע. ואף שסומכים על כך לצורך אכילה לפני קריאת שמע, יש לחזור לקרות קריאת שמע כשיגיע לילה[3].

(ה) פלג המנחה – שם כותב המחבר "שהוא עד סוף י"א שעות חסר רביע", כלומר שעה זמנית ורבע לפני השקיעה.

סעיף ג

^דבברכת השכיבנו אינו חותם 'שומר את עמו ישראל' (ו), אלא כיון שהגיע ל'ובצל כנפיך תסתירנו' אומר: 'ופרוס סכת שלום עלינו ועל ירושלים עירך, ברוך אתה ה' הפורס סכת שלום עלינו ועל [כל] עמו ישראל ועל ירושלים' (ז).

^דטור ע״פ המדרש [זוהר בראשית], ושכן איתא בירושלמי [אינו לפנינו].

שולחן ערוך כפשוטו

(ו) שומר עמו ישראל – הביא הטור בשם המדרש "שבשבת אין צריך שמירה, שהשבת שומר". אין להבין מדרש זה כפשוטו, שהלוא ה' הוא השומר עלינו גם בשבת, אלא כוונת הדברים כפי שהסברנו בהקדמה לסימן, שבשבת אנו מתעלים מעל הדאגות היומיות שלנו.

(ז) ועל ירושלים – סוכת השלום היא השלווה המיוחדת שיש בשבת.

[1]. אפשר בימות החול להקדים ולהתפלל (ראו סימן רל"ה סעיף א), אולם כיוון שזמן קריאת שמע הוא מצאת הכוכבים, על המקדימים לחזור ולקרוא שמע. לכן לכתחילה עדיף להמתין לצאת הכוכבים.

[2]. כך הלכה למעשה, אולם ראינו בסימן רס"א סעיף ב' שאין זו דעת המחבר. עיין שם בעיקר בדברינו בהערות 9-10.

[3]. במ"ב ס"ק ו כתב שאם לא התחיל את סעודתו עד חצי שעה לפני הלילה – עליו להמתין עד הלילה, לומר קריאת שמע, ורק אז לסעוד. אמנם למעשה אפשר כנהוג לשיטת הבית יוסף, שאינו מחייב זאת, אלא סומך על שיטת הראשונים שאפשר לצאת ידי חובת קריאת שמע כבר מפלג המנחה, ויחזור ויאמר קריאת שמע לאחר צאת הכוכבים לצאת ידי כל הדעות.