סימן תס"ד – חרדל שנתערב בתוכו קמח, ובו סעיף אחד

סעיף א

^אחרדל או שאר מיני טיבול שיש בהם מים, אין נותנין בהם קמח (א); ואם נתן לתוך החרדל (ב), יאכל מיד ולא ישהנו שמא יחמיץ (ג), ובשאר מיני טיבולין כיון שאינם חדין כמו חרדל, ודאי החמיץ, וצריך לשרפו – אם הוא אחר זמן איסור חמץ (ד). הגה: והמנהג שלא לאכול חרדל כלל בפסח, אפילו נתערב קודם פסח, דהוי כמיני קטניות שנוהגין בו איסור (ה) (הגהות מיימוני ריש פרק ה ותרומת הדשן סימן קי"ג).

^אמשנה פסחים מ ע"ב וכתנא קמא וכדמפרש לה רב כהנא.

• אין נותנים בהם קמח – כי כמעט ודאי שהקמח יחמיץ.
• נתן לתוך החרדל – שחריפותו הגדולה מונעת את ההחמצה המיידית של הקמח, יכול לתקן אם ימהר לאכול. אבל לכתחילה לא יתן בו קמח.
• שמא יחמיץ – כי לאחר שהות, הקמח כמעט ודאי יחמיץ.
• אחר זמן איסור חמץ – כי בתערובת קמח ומים, הקמח נעשה חמץ גמור.
• שנוהגין בו איסור – כמו שראינו, שבני אשכנז נמנעים מאכילת קטניות בפסח.