הקדמה להלכות ריבית
שולחן ערוך כפשוטו יורה דעה
הלכות ריבית
הרב שאול דוד בוצ’קו
איסור ריבית מופיע בתורה במספר מקומות. בשלוש פרשיות שונות התורה אוסרת על לקיחת ריבית:
- בפרשת משפטים (שמות כב, כד): “אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ”.
- בפרשת בהר (ויקרא כה, לה-לח): “וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ; אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱ־לֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ; אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ; אֲנִי ה’ אֱ־לֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵא־לֹהִים”.
- בפרשת כי תצא (דברים כג, כ-כא): “לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ; לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה’ אֱ־לֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ”.
איסור ריבית אינו רק הלכה טכנית בניהול הלוואות, אלא הוא חלק מהותי מהקדושה והצדק המוסרי המצופה מכל עם ישראל. התורה אוסרת ריבית כדי למנוע ניצול חולשה כלכלית, ולצורך כך מתערבת גם במשא ומתן בין בני אדם, ואוסרת הלוואה בריבית – אף כאשר קיימת הסכמה מראש בין הלווה למלווה. בדרך כלל, העני הוא הפונה לעשיר בבקשת הלוואה, ולכן התורה רואה בחומרה מצב זה בו אדם בעל אמצעים מנצל את מעמדו כדי להקשות על העני, ומנצל באורח חוקי את חולשת הזולת.
דימתה התורה את המלווה בריבית לעובד עבודה זרה, כמבואר בדברי הרמב”ם (הלכות מלוה ולוה פרק ד הלכה ז): “כָּל הַלּוֶֹה וּמַלְוֶה בְּרִבִּית בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן, הֲרֵי הֵן כְּכוֹפְרִים בַּה’ אֱ־לֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְכָפְרוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם”. כי גם הכופר בפועל, וגם מלווי הריבית, שניהם מסרבים לקבל על עצמם את חוקי
הא־להים. המלווה בריבית מניח את רצונו האישי מעל לרצון הא־ל, וחושב שיכול לעשות עם כספו ככל העולה על ליבו, מבלי להתחשב במוסר התורה, בדיוק כפי שהכופר אינו מקבל את מרות הא־לוהים.
בגדרי האיסור מצינו איסור מן התורה – אדם המלווה כסף לחברו, תוך סיכום הדדי בזמן ההלוואה שההלוואה תהיה בריבית. חכמים הוסיפו עוד איסורים, כהרחבה לאיסור ריבית. בסימנים להלן יפורטו גבולות המותר והאסור.
מסימן קנט עד סימן קסג מתבארים עיקרי איסור ריבית מן התורה, חומרת האיסור, והרחבותיו בתחומים שונים – הן בהלוואות, הן בקניית מוצרים, והן בתשלום מוקדם.
בסימנים קסד וקעב נידונים דיני משכנתא.
סימן קסה עוסק בדיני ריבית הנובעים משינוי ערך המטבע.
סימן קסו עוסק באיסור המוטל על הלווה להיטיב עם המלווה מחמת ההלוואה.
בסימנים קסז וקעז נידונו דיני “עיסקא”: מקרים בהם מבקש המלווה מן הלווה לנהל (להתעסק) את כסף ההלוואה לטובת שניהם.
מסימן קסח עד סימן קעא מתבארים דיני ריבית הנעשית באמצעות גוי.
מסימן קעג עד סימן קעו נידונים דיני ריבית במכר ובשכירות.
הלכות ריבית
סימן קנ”ט – שמותר להלוות לעובד כוכבים ולמומר בריבית
סימן ק”ס – גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו
סימן קס”א – דין אבק רבית ואיזו נקרא רבית דאורייתא
סימן קס”ב – שלא להלוות סאה בסאה
סימן קס”ג – דין הפוסק חיטין לחייבו כשער של עכשיו
סימן קס”ד – הממשכן שדה לא יחכירנו
סימן קס”ה – דין המלוה על המטבע והוסיפו עליו
סימן קס”ו – המלוה לחבירו לא יעשה מלאכה בעבדו ולא ידור בחצרו
סימן קס”ז – באיזה אופן מותר להלוות מעות בתנאי שיתעסק בו לריוח
סימן קסח-קסט – כמה דיני רבית הנעשות באמצעות העכו”ם
סימן ק”ע – שלא יוכל ישראל להיות ערב לישראל שלוה מן העכו”ם ברבית
סימן קע”א – דין עובד כוכבים שהלוה ברבית ונתגייר
סימן קע”ב – דין הממשכן בית או שדה על מנת שיאכל פירות
סימן קע”ג – הרבה פרטי דיני רבית
סימן קע”ד – דין המוכר לחבירו על מנת להחזיר
סימן קע”ה – דין הפוסק על הפירות כפי השער
סימן קע”ו – איזהו השכרה מותרת ואיזו אסורה
סימן קע”ז – שלא לקבל צאן ברזל מישראל, וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית
קיצור ההלכות המעשיות שבשו”ע וברמ”א – הלכות רבית – סימנים קנ”ט-קע”ז
