0

באיזה אופן מותר להלוות מעות בתנאי שיתעסק בו לריוח - סימן קס"ז

שולחן ערוך כפשוטו יורה דעה

הלכות ריבית

הרב שאול דוד בוצ’קו

בסימן זה סעיף אחד

סעיף א

(א) א מַלוה אדם לחבירו מנה, על תנאי שיתעסק בו לריוח המַלוה עד שיהא שני מנים (ב), ויהיו באחריות המַלוה עד אותו זמן (ג), ולכשיהיו שני מנים (*) יחזרו שני המנים למַלוה ומשם ואילך יהיה כל הריוח ללֹוֶה (ד), ובלבד שיתן שכר עמלו עד שיהיו שני מנים (ה). ב ואם התנה עמו מתחלה, אפילו בכל שהוא שהתנה לתת לו בשכר עמלו, סגי (ו). הגה: והוא הדין איפכא, שמלוה לו תחלה לצורך הלוה (ז) ואחר כך (ח) יעסוק בו לצורך המלוה, ונותן לו (בית יוסף).

א טור וכ”כ הרא”ש בפסקיו דף קמ”ד ע”ג (פרק ה סימן כג), והמרדכי ובהגמי”י פ”ט מה”מ בשם ר”מ מטרשא דרב חמא דף סה, א. (*) פי’ שמה שהיו בפקדון על אחריות המלוה יחזרו להיות הלואה ויהיו באחריות הלוה. ב שם במרדכי ובהגהות.

 

  • הקדמה לסעיף – הסעיף עוסק בדרך הלכתית המאפשרת למלווה להפיק רווח מן הכסף שהוא נותן ללווה, מבלי להיכנס לאיסור ריבית.

הדבר נעשה באמצעות חלוקת העסקה לשני שלבים: בתחילה מוחזק הכסף בידי הלווה כפיקדון, והוא מתעסק בו כדי להרוויח סכום שנקבע מראש עבור המלווה, כאשר האחריות על הכסף בתקופה זו מוטלת על המלווה (אם יהיו הפסדים, אין הלווה נושא בהם) ולכן הרווחים שייכים לו מן הדין. בשלב זה אין מדובר בהלוואה כלל, אלא בעסקת פיקדון והתעסקות לטובת המלווה.

ומדוע יסכים הלווה לטרוח בהשקעה זו? התשובה היא, שמתוך כך יזכה לאחר זמן להלוואה של מאתיים בלא ריבית.

לאחר שהגיעו לרווח המוסכם (למשל, המנה הפך לשני מנים), משתנה מעמד הממון והופך להיות הלוואה רגילה בידי הלווה: מכאן ואילך האחריות עוברת אליו, הוא חייב להחזיר את הסכום שנקבע (מאתיים), והרווחים או ההפסדים – שלו.

כדי שלא ייראה שהלווה נתן למלווה “שירות” בחינם מחמת ההלוואה העתידית, דבר הנחשב ריבית מוקדמת, חייב המלווה לשלם לו שכר עבור טרחתו בתקופת הפיקדון[1].

עכשיו נבוא לבאר את דברי המחבר בפרטות.

  • עד שיהא שני מנים – עד להגעה לסכום זה, אין מדובר בהלוואה כלל, אלא בעבודה שהלווה עושה עבור המלווה.
  • באחריות המַלוה עד אותו זמן – מאחר שהכסף באחריות המלווה, אין כאן הלוואה, ולכן אין חשש ריבית.
  • ומשם ואילך יהיה כל הריוח ללוה – מרגע שהסכום הגיע לשני מנים (מאתיים), הוא נהפך להלוואה רגילה, והלווה נושא באחריות מלאה. הוא חייב להחזיר שני מנים, והרווחים או ההפסדים מכאן ואילך, הם שלו.
  • שכר עמלו עד שיהיו שני מנים – המלווה חייב לשלם ללווה שכר על טרחתו עד שהממון הגיע לשני מנים. ללא שכר זה, נראה כאילו הלווה עבד בחינם כדי לזכות בהלוואה, וזה נקרא “ריבית מוקדמת”.
  • סגי – השכר יכול להיות אפילו סכום סמלי, ואין צורך בשכר מלא כמקובל בשוק; כל עוד נקבע מראש סכום כלשהו, אין כאן איסור ריבית מוקדמת. אם לא סיכמו על סכום כלשהו, חייב לשלם לפי המקובל בשוק.
  • שמלוה לו תחלה לצורך הלוה – אפשר להפוך את הסדר: כגון שבתחילה נותן הלוואה רגילה לשנה לצורך הלווה, ובסוף השנה מחויב הלווה להחזיר מנה, בין אם הרוויח ובין אם לאו.
  • ואחר כך – לאחר סיום ההלוואה (בתום שנה לדוגמא) רשאי הלווה להתעסק במנה זה עבור המלווה, באחריות המלווה. גם במקרה זה חייבי לסכם שכר ברור עבור ההתעסקות, שאם לא כן ייראה הדבר כ”ריבית מאוחרת”, שהלווה עובד עבור המלווה מתוך הכרת טובה על ההלוואה שקיבל.

 

[1] כך מבואר בט״ז ס״ק א וש״ך ס״ק א–ב, שעמדו על יסוד ההיתר – שהוא מצד פקדון גמור ושכר טרחה בלבד.

 

קיצורי הלכות – באיזה אופן מותר להלוות מעות בתנאי שיתעסק בו לריוח (סימן קסז)

  1. יש דרך שבה המלווה יכול להפיק רווח מכספו בלי לעבור על איסור ריבית: תחילה ניתן הכסף ללווה כפיקדון, והלווה משקיע אותו בעבור המלווה. האחריות על הכסף, לרבות הפסדים, מוטלת על המלווה בלבד, ולכן הרווחים שייכים לו בדין. הלווה מסכים לטרוח בכך, מפני שבתמורה יקבל בהמשך הלוואה ללא ריבית. לאחר שהושג הרווח המוסכם, מעמד הכסף משתנה והוא הופך להלוואה רגילה ללא ריבית. מכאן ואילך האחריות והסיכון עוברים ללווה; עליו להחזיר את הקרן שנקבעה, וכל רווח או הפסד נוסף שייך לו. [א]

 

הלכות ריבית

הקדמה להלכות ריבית

סימן קנ”ט – שמותר להלוות לעובד כוכבים ולמומר בריבית

סימן ק”ס – גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו

סימן קס”א – דין אבק רבית ואיזו נקרא רבית דאורייתא

סימן קס”ב – שלא להלוות סאה בסאה

סימן קס”ג – דין הפוסק חיטין לחייבו כשער של עכשיו

סימן קס”ד – הממשכן שדה לא יחכירנו

סימן קס”ה – דין המלוה על המטבע והוסיפו עליו

סימן קס”ו – המלוה לחבירו לא יעשה מלאכה בעבדו ולא ידור בחצרו

סימן קס”ז – באיזה אופן מותר להלוות מעות בתנאי שיתעסק בו לריוח

סימן קסח-קסט – כמה דיני רבית הנעשות באמצעות העכו”ם

סימן ק”ע – שלא יוכל ישראל להיות ערב לישראל שלוה מן העכו”ם ברבית

סימן קע”א – דין עובד כוכבים שהלוה ברבית ונתגייר

סימן קע”ב – דין הממשכן בית או שדה על מנת שיאכל פירות

סימן קע”ג – הרבה פרטי דיני רבית

סימן קע”ד – דין המוכר לחבירו על מנת להחזיר

סימן קע”ה – דין הפוסק על הפירות כפי השער

סימן קע”ו – איזהו השכרה מותרת ואיזו אסורה

סימן קע”ז – שלא לקבל צאן ברזל מישראל, וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית

נספח: איסור ריבת בזמננו

קיצור ההלכות המעשיות שבשו”ע וברמ”א – הלכות רבית – סימנים קנ”ט-קע”ז