0

דיני עובד כוכבים שהלוה ברבית ונתגייר - סימן קע"א

שולחן ערוך כפשוטו יורה דעה

הלכות ריבית

הרב שאול דוד בוצ’קו

בסימן זה סעיף אחד

 

 

סימן זה דן במצב בו ישראל לווה כסף מגוי או להיפך, ולאחר מכן הגוי התגייר, טרם נפרע החוב. עד הגיור, לא חלו דיני ריבית על הגוי. אך לאחר שנתגייר, הם חלים. השאלה המרכזית בסימן היא: מתי גובה המלווה ריבית, ומתי לא.

 

 

סעיף א

א ישראל שלוה מעות מהעובד כוכבים ברבית וּזְקָפָן עליו במלוה (א), ונתגייר (ב), אם עד שלא נתגייר זְקָפָן עליו במלוה (ג), גובה קרן ורבית (ד). ואם משנתגייר זקפן עליו במלוה (ה), גובה הקרן ולא הרבית (ו). ב אבל עובד כוכבים שלוה מישראל ברבית וזקף עליו את הרבית במלוה (ז), אף על פי שזקפן עליו אחר שנתגייר (ח), גובה את הקרן ואת הרבית (ט), ג שלא יאמרו: בשביל מעותיו נתגייר זה (י), וגובה הישראל ממנו אחר שנתגייר ד כל מעות הרבית שנתחייב בהם כשהיה עובד כוכבים (יא).

א ברייתא ב”מ דף עב, א. ב שם בברייתא וכר’ יוסי. ג מימרא דרבא שם. ד טור בשם הרמ”ה וכן דעת הרמב”ם בפ”ה מה”מ, וכן נראה שהוא דעת תלמידי הרשב”א.

 

  • וזקפן עליו במלוה – המושג “זקיפה בריבית” פירושו: הגדרת כל הריבית העתידית, כחוב מיידי. בסעיף זה, החליט המלווה הגוי בשלב מסוים, לצרף יחד את כל הריבית שכבר הצטברה, ושהתחייב בה הלווה היהודי, עם הריבית העתידה להצטבר עד סוף התקופה. כיצד עושים זאת: כותבים שטר בו מתחייב הלווה היהודי בכל הסכום הכולל של קרן וריבית – כי הריבית אינה תלויה בזמן הפירעון.
  • ונתגייר – משעה שנתגייר, חל עליו איסור ריבית.
  • עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה – כלומר: איחוד הקרן עם הריבית ארע טרם הגיור, וכבר בשטר העלה הלווה על הכתב, את התחייבותו בסכום הכולל.
  • גובה קרן ורבית – הגר גובה את כל הסכום, אפילו את הריבית שעתידה הייתה להתווסף לאחר הגיור, ומשום שחיובו של היהודי הלווה נוצר כולו, עוד לפני הגיור (ברגע הזקיפה, הפך כל הסכום – קרן וריבית עתידית – להיחשב כ”קרן” אחת גמורה).
  • משנתגייר זקפן עליו במלוה – או שלא זקפן כלל.
  • גובה הקרן ולא הרבית – אפילו הריבית שהצטברה לפני הגיור, לא יגבה המלווה. הטעם: כל עוד לא עשה זקיפה, הקרן והריבית נחשבים שתי התחייבויות נפרדות. משנתגייר הגוי – נאסר עליו לדרוש ריבית, אף על התקופה שלפני הגיור. איסור זה מדרבנן, שכן בשעת ההלוואה היה גוי.
  • וזקף עליו את הרבית במלוה – כאן מדובר בגוי לוֹוֶה, שהתחייב לשלם סכום כולל של קרן וריבית מעת הזקיפה. אם נעשתה הזקיפה לאחר הגיור, המלווה היהודי אינו רשאי לכאורה לגבות ריבית זו.
  • שזקפן עליו אחר שנתגייר – הוא כבר חייב במצוות, ואסור לו לשלם ריבית.
  • גובה את הקרן ואת הרבית – המלווה היהודי גובה את הריבית, למרות שהזקיפה נעשתה לאחר הגיור.
  • בשביל מעותיו נתגייר זה – חשש חכמים זה ניתן לבארו בשני פנים. א) מצד הרואים: עלולים הרואים לומר, לא התגייר הגוי אלא כדי להיפטר מהריבית, ונראה כאילו התורה והמצוות משמשות “מפלט” לבעלי חובות. ב) מצד הגר: אפשר לחשוד שגיורו אינו גיור אמת, אלא מעשה תועלת, הפוטרו מתשלום התחייבות קודמת לישראל (כיהודי, הוא נפטר מריבית).
  • שנתחייב בהם כשהיה עובד כוכבים – אף שמעיקר הדין היה פטור – שהרי עד הזקיפה (שנעשתה לאחר הגיור) היו הקרן והריבית נפרדים, ונראה כאילו הישראל גובה ריבית מגר – בכל אופן, הואיל וגם ללא הזקיפה נתחייב בהם בעודו גוי, מותר לגבותם. ההיתר לגבות הוא כדי שלא ייראה שהמתגייר מנצל את גיורו להיפטר מחיוביו.[1]

 

 

[1] ניתן לשאול: האם אין זו מעין “גניבה”, שגובים ריבית מן הגר (שהפך ליהודי). הרי זהו כסף שהיה צריך לשלם רק בעודו גוי, אבל כעת שהוא יהודי, הוא פטור מחיוב תשלום זה, וכיצד מותר לגבות?

התשובה היא: אין כאן “גניבה” מן הגר, שכן מעיקר הדין חייב לשלם, כי התחייב בתשלום ריבית זו לפני הגיור, כשהיה גוי. על כן, כיוון שלא מדובר בריבית קצוצה (שהיא איסור דאורייתא), אלא בריבית שהתחייב בה לפני הגיור, לכן מותר. רק חכמים הם שאסרו באופן כללי סוג ריבית כזו. אמנם במקרה ספציפי זה, לא אסרו, ולא שינו את עיקר הדין. ובנוסף, אין הוא חייב לשלם את הריבית שנוספה לאחר הגיור. לכן הגיוני שישלם את הריבית שנוצרה בהיותו גוי; פטור מלא היה נראה כניצול הגיור לביטול התחייבות קודמת.

 

 

הלכות ריבית

הקדמה להלכות ריבית

סימן קנ”ט – שמותר להלוות לעובד כוכבים ולמומר בריבית

סימן ק”ס – גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו

סימן קס”א – דין אבק רבית ואיזו נקרא רבית דאורייתא

סימן קס”ב – שלא להלוות סאה בסאה

סימן קס”ג – דין הפוסק חיטין לחייבו כשער של עכשיו

סימן קס”ד – הממשכן שדה לא יחכירנו

סימן קס”ה – דין המלוה על המטבע והוסיפו עליו

סימן קס”ו – המלוה לחבירו לא יעשה מלאכה בעבדו ולא ידור בחצרו

סימן קס”ז – באיזה אופן מותר להלוות מעות בתנאי שיתעסק בו לריוח

סימן קסח-קסט – כמה דיני רבית הנעשות באמצעות העכו”ם

סימן ק”ע – שלא יוכל ישראל להיות ערב לישראל שלוה מן העכו”ם ברבית

סימן קע”א – דין עובד כוכבים שהלוה ברבית ונתגייר

סימן קע”ב – דין הממשכן בית או שדה על מנת שיאכל פירות

סימן קע”ג – הרבה פרטי דיני רבית

סימן קע”ד – דין המוכר לחבירו על מנת להחזיר

סימן קע”ה – דין הפוסק על הפירות כפי השער

סימן קע”ו – איזהו השכרה מותרת ואיזו אסורה

סימן קע”ז – שלא לקבל צאן ברזל מישראל, וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית

נספח: איסור ריבת בזמננו

קיצור ההלכות המעשיות שבשו”ע וברמ”א – הלכות רבית – סימנים קנ”ט-קע”ז