עזוב תעזוב עמו

4. פריקה בחינם וטעינה בשכר

אחר שלמדנו את החשיבות שבסיוע לזולת בשעת צערו, יש לברר אם מחוייבים אנו לעזור בחינם או שאפשר לתבוע על כך תשלום. כאמור לעיל, ישנו פסוק אחד המביא את מצוות הפריקה – "עזוב תעזוב", ופסוק אחר המצווה על הטעינה – "הקם תקים". נאמר בגמרא:

מצוה מן התורה לפרוק אבל לא לטעון. מאי אבל לא לטעון?… אלא מצוה מן התורה לפרוק בחנם ולא לטעון בחנם אלא בשכר, רבי שמעון אומר אף לטעון בחנם…                    מאי טעמייהו דרבנן? דאי סלקא דעתך כרבי שמעון, לכתוב רחמנא טעינה ולא בעי פריקה, ואנא אמינא ומה טעינה דלית בה צער בעלי חיים וליכא חסרון כיס חייב, פריקה דאית בה צער בעלי חיים וחסרון כיס לא כל שכן, אלא למאי הלכתא כתביה רחמנא? לומר לך פריקה בחנם טעינה בשכר^[9].

הגמרא מבארת שחכמים ורבי שמעון נחלקו אם מצווה לטעון בחינם כשם שמצווה לפרוק בחינם. להלכה אנו פוסקים כחכמים, וטעמם מבואר בגמרא: שאם היה דין פריקה וטעינה שווה, די היה לכתוב ציווי רק לגבי טעינה, והיינו למדים בקל וחומר – אם אנו חייבים בטעינה, אף שאין היא באה משום צער בעלי חיים וחסרון כיס (שהרי המשא אינו על הבהמה ואין היא נזוקת ממנו כעת), כל שכן שנתחייב בפריקה, הבאה משום צער בעלי חיים וחסרון כיס (שהרי הבהמה כורעת תחת משאה); וכיון שהתורה ציוותה גם על הפריקה, יש ללמוד שיש חילוק ביניהם – פריקה בחינם, אך טעינה אפשר לבקש עליה שכר.

בביאור העניין נראה שוודאי שאין אדם חייב לעזור בחינם לחברו בכל צעד ושעל. למשל אדם העובר דירה ומבקש מחברו שיעזור לו לשאת את הדברים, להעמיס על המשאית וכן הלאה, יכול חברו לענות לו שייקח חברת הובלות, ואם הוא חפץ בעזרתו שישלם לו. זהו עומק דברי הגמרא שהמצווה לעזור בחינם קיימת רק כאשר האדם נתון כרגע בעת משבר, או משום צער בעלי חיים^[10] או חסרון כיס, ואלולי העזרה המיידית ייגרם פה הפסד; וזהו עניינה של מצוות הפריקה. אך אם האדם אינו נתון כעת בבעייה, אלא שכדי להתקדם ולהגיע למקום מסוים הוא זקוק לעזרה שבדרך כלל משלמים עליה, אין חברו מחויב לעזור לו בחינם; וזהו שורש מצוות טעינה.

כדי להמחיש את החילוק בין שתי המצוות נביא דוגמא – האם יש חיוב לקחת טרמפיסטים? לדעתי הדבר תלוי במקרה; אם באותו מקום מצויה תחבורה ציבורית מסודרת ומזג האוויר נינוח, אין חובת לקחת טרמפיסטים, ואם לוקחים – אפשר לבקש כסף על השתתפות בנסיעה^[11]. אך אם מדובר ביום גשום, בעת שתחבורה ציבורית אינה מצויה, ולטרמפיסט יש תיק גדול, צריך לעזור לו בחינם. כלומר, כאשר יש צער הגוף או הפסד ממון בלתי צפוי יש לעזור בחינם, אך כשאין צער ואין הפסד, אין חובה בכך ומותר לבקש על כך כסף.

אמנם יש לי ספק מה הדין במקרה שקיים רק אחד מן התנאים, היינו שיש רק צער הגוף בלי הפסד ממון, או שיש הפסד ממון פתאומי בלי צער הגוף. ונראה למעשה שבמקרה כזה יעשה בחינם.