נתיבות משה

"וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר צִיוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה". (ל"ח כ"ב).

בפרשת ויקהל אמרנו כי האחדות השלֵמה אשר שררה בישראל – כאיש אחד בלב אחד – הביאה לתוצאה המופלאה של מִשכָּן שלם והרמוני. כאן מדגיש הכתוב פלא על פלא: לא רק שהיה המִשכָּן אחד, אלא שהתוצאה הסופית תאמה לחלוטין את אשר ציווה ה' מלכתחילה. במבט לאחור מתברר שלא היתה כל סטיה, שֶאיש לא אמר במהלך העבודה כי הוא יודע טוב יותר, או שצריך לעשות דווקא כך ולא אחרת. זו היתה מעלתו של הדור ההוא, דור דעה ואנשי אמונה, אשר נשא אותם ליבם בחכמה לעשות את כל המלאכה, בדיוק כפי שציווה ה', כהנחיותיו של משה וכהוראותיו של בצלאל.

בתוך אוהל המִשכָּן הזה – אשר נעשה כל כולו לרצון ה' – מִתגַלֶה עתה סוף סוף כבוד ה', בחיתום הפרשה והחומש (מ' ל"ד וְ-ל"ח), לאמור: "וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן". "כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ, לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם". – חזק חזק ונתחזק!

*

"וְהֵבֵאתָ אֶת הַשֻּׁלְחָן וְעָרַכְתָּ אֶת עֶרְכּוֹ, וְהֵבֵאתָ אֶת הַמְּנוֹרָה וְהַעֲלֵיתָ אֶת נֵרוֹתֶיהָ". (מ' ד').

שולחן בַּצפון ומנורה בַּדרום, ושניהם ניצבים בקִרבת-מקום, זה לעומת זה. ורמז יש בַּדבר, שגם שולחן האוכל – אשר יעלו עליו מעדנים, להתענג בתענוגים – צריך שיהא מכוּון נוכח פני המנורה הטהורה, ושיהא גם הוא טהור בטהרתה. כי אור המנורה מבטא רוחניות זכה, ורוח הקודש הזאת צריכה להשפיע על החולין ועל צורכי הגוף והחומר. זוהי הסינתֵזה אשר דורשת היהדות בין החומר לָרוח, בין חול לבין קודש.

*

"וּמָשַׁחְתָּ אוֹתָם [= את בני אהרון] כַּאֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ אֶת אֲבִיהֶם, וְכִיהֲנוּ לִי, וְהָיְתָה לִהְיוֹת לָהֶם מָשְׁחָתָם לִכְהֻנַּת עוֹלָם לְדוֹרוֹתָם. וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כְּכֹל אֲשֶׁר צִיוָּה ה' אוֹתוֹ כֵּן עָשָׂה". (מ' ט"ו-ט"ז).

משה מושח את אהרון אחיו ואת בניו, והקב"ה מבטיח שמשיחה זו תעמוד לבני משפחת אהרון לברית כהונת עולם, לדור ודור. זוהי הבטחה מרוממת נפש באופן יוצא מן הכלל – שהמעשה אשר עושה עתה משה יעשה פירות מִדור לְדור ויהא תקף לעולמים. ומשה מקיים את הדבר בשלֵמות ובשמחה – "כְּכֹל אֲשֶׁר צִיוָּה ה' אוֹתוֹ כֵּן עָשָׂה" – אף על פי שהוא עומד רק בשעת ההתחלה ולא יזכה לראות בעיניו את כל התפארת המובטחת לבני אהרון בַּמקדש, לְדורותָם, בבית העולמים.