חוברות אקטואליה

6. המשפחה – מפעל חיים

שאלה: מדוע יש צורך דווקא בפגישה מתוכננת, הרי אנו נפגשים כל הזמן, מדברים ומקבלים החלטות משותפות?

תשובה: בניית משפחה כמוה כבניית מפעל גדול – מפעל חיים. אחד השלבים החשובים ביותר בתפעול מיטבי של כל מפעל הוא תהליך קבלת ההחלטות. כל סחבת בתהליך זה אינה מאפשרת לדברים להתנהל בקצב הנכון, גם אם הזרוע הביצועית במפעל היא מהטובות ביותר. תהליך קבלת החלטות דורש שיקול דעת. החלטות המתקבלות ברגע האחרון, תחת לחץ ובלי תכנון מדוקדק מראש תהיינה בדרך כלל שגויות או בלתי מספקות. תכנון מראש של הדברים העומדים על הפרק מסייע להגיע להחלטות נכונות ולמנוע הרבה אי נעימויות, ומייעל עד מאוד את תפעולו של המפעל.

בכל מפעל המכבד את עצמו מתקיימת ישיבת צוות שבועית. אומנם קיים שיח מתמיד בין צוות העובדים ובינם לבין המנהל, אך ב"שיח פרוזדורים" זה לא מתקבלות החלטות. הישיבה השבועית מאפשרת "להרים את הראש" מעל למשימות היומיום השוטפות שעלולות להטביע את צוות המפעל, להציע שיפורים בהתנהלות השגרתית ולהתבונן אל עבר מטרות ארוכות טווח. הצבת היעדים מחייבת את צוות המפעל להתחדש ולפעול באופן מבוקר. הישיבות מאפשרות להציב מראה מול היומיום, לבחון אם הכול מתנהל נכון ולהתחדש בהתאם לתובנות שעולות בהן. לצד היעילות הביצועית, הפגישות תורמות להווי החברתי ולתחושת השייכות של חברי הצוות, ותחושה זו מביאה את העובד לבצע את עבודתו ביתר שמחה ומרץ.

לאור כל האמור, על אף שהישיבה "גוזלת" כביכול שעות עבודה יקרות, ערכה להצלחת המפעל לא יסולא בפז.

כל משפחה היא מעין מפעל – שבראשו עומדים ההורים. קבלת החלטות היא משימה חשובה מאוד להצלחת המפעל המשפחתי, אך היא איננה פשוטה כל עיקר. לדוגמה, השאלה הפשוטה 'איפה נהיה בחג, בליל הסדר או בראש השנה' עלולה ליצור מתח רב ולהציב אתגר לא קטן. לחצים מופעלים מכיוונים שונים, כל אחד מבני הזוג מביע את רצונותיו, משפחות שני הצדדים מושכות כל אחת לכיוונה, וגם לילדים יש מה לומר בנושא… המתח גואה, הרגשות מתעצמים, ושום החלטה לא תְרצה את כל הנוגעים בדבר… אז איך מחליטים?

אם שני המנהלים ישבו בפגישה השבועית, ישקללו את מכלול השיקולים ויקבלו החלטה משותפת ואיתנה, ייעלמו כל הלחצים שמסביב. כשכל המעורבים ידעו שמקבלי ההחלטות במפעל המשפחתי נחושים בדעתם ומאוחדים בהחלטתם –  כולם יכבדו את ההחלטה ואיש כבר לא ינסה להתערב. ילדים שיודעים שבראש הבית עומדת הנהגה חזקה, שהעניינים בשליטה ושההחלטות המתקבלות אינן משתנות מכל משב רוח – זוכים לחוסן נפשי ולחיים של רוגע וביטחון. מצבים של ספק ושל אי ודאות מערערים מאוד את הביטחון, אך כשבני המשפחה יודעים שאחת לשבוע מתקבלות החלטות מחושבות, ברוגע ובלי לחץ, הם יכולים להיות רגועים ושמחים.

בחיי היומיום אנו מקבלים החלטות רבות תחת לחץ, בלי שמתאפשר לנו להפעיל שיקול דעת מחושב. כולנו מכירים את תמונת הילד הדורש שאימו תקנה לו ממתק יקר בעת ביקורם במכולת. היא מנסה לדבר על ליבו, אך הוא מתחיל לצרוח ונשכב על הרצפה. פעמים רבות תיאלץ האם לקנות את הממתק, ובלבד שהילד יירגע – ואיתו יירגעו גם העוברים והשבים… זו דוגמה קטנה ושכיחה, אך כמוה יש רבות, ברמות חומרה שונות. לדוגמה, הילד מבקש לצאת לטיול וזקוק לאישורנו. אנו מרגישים צורך לברר לעומק את פרטי הטיול, אך הילד לוחץ, הוא כבר חייב לדעת… ייתכן שמתוך הלחץ ניתן את אישורנו, אך לא נהיה שלמים עימו כלל. הדאגה תמלא את ליבנו, וגם הילד יחוש שהאישור לא ניתן מתוך רוגע ושלמות.              במערכת שבה מתקיימת פגישה שבועית קל יותר לומר לילד שאבא ואימא ישוחחו על כך ויגיעו להחלטות. אמירה כזו מעניקה לו תחושת ביטחון שיש בבית מנהלים ששוקלים את הדברים בכובד ראש ובחשיבה מושכלת, וזה עוזר לו לקבל את ההחלטה גם אם היא אינה תואמת את ציפיותיו.

לסיכום, עלינו לזכור שביתנו הוא המפעל הגדול של חיינו, ואם אנו חפצים בהצלחתו עלינו לפעול לקידום תקשורת רציפה בין מקבלי ההחלטות. כמו בכל מפעל, הפגישה השבועית עוזרת לנו להרים את מבטנו מעל לשגרת היומיום השׁוחקת, לחשוב לאן אנו שואפים להגיע ומהו החזון של משפחתנו. התבוננות במטרת המפעל ובגודלו תמלא את ליבנו בסיפוק ותיטע בנו  כוח ותעצומות.