סימן תע"ט  – ברכת המזון על כוס שלישי, ובו סעיף אחד

כבר הסברנו שחכמים תיקנו לשתות ארבע כוסות יין בליל הסדר, והסמיכו כל כוס לאחת ממצות הסדר. הכוס השלישי נסמכה למצות ברכת המזון, ובסימן זה הוסבר דינו.

סעיף א

^אאחר כך מוזגין לו כוס שלישי, ומברך עליו ברכת המזון ובורא פרי הגפן, ושותהו בהסיבה (א); ^בולא יברך אחריו (ב) ^גולא ישתה יין בינו לכוס רביעי (ג). הגה: מיהו מכוס שלישי יכול לשתות כמה פעמים והכל מחשב שתייה אחת, אף על גב דהפסיק בנתיים (ד) (מהרי"ל ומהר"י ותשב"ץ). ^דמצוה לחזור אחר זימון (ה). הגה: והגדול שבהן אומר הודו ואנא, והאחרים עונין אחריו (ו) (כל בו). והגדול יכול ליתן לקטן רשות (ז) (מהרי"ל). ויכול לצרף לזימון לענין הלל, אף על גב שלא אכל עמהם (ח). ונהגו שבעל הבית מברך ברכת המזון בליל פסח, שנאמר: טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ (ט) (משלי כב ט), והוא מיקרי טוב עין, שאמר כל דכפין ייתי וייכול וכו'.

^אמשנה פסחים קיז ע"ב. ^בציינתיו לעיל סימן תעג סעיף ב אות ה. ^גמשנה קיז ע"ב. ^דטור בשם מדרש תהלים (קיג ג).

• ושותהו בהסיבה – כמו בכל ארבע הכוסות, שבאים כזכר לחירות, ולכן צריך לשתותם בהסיבה, ואם לא היסב יחזור וישתה בהסבה.
• ולא יברך אחריו – כי הברכה אחרונה יאמרה אחרי שישתה את הכוס הרביעי.
• בינו לכוס רביעי – שמא ירדם, ולא יאמר ההלל כמו שצריך.
• דהפסיק בנתיים – המחבר אינו חולק על פרט זה. אבל צריך לוודא ששותה רוב רביעית ברצף אחד.
• לחזור אחר זימון – שיהיו בסעודה לכל הפחות שלושה גברים, כדי שיזמנו, ויקיימו בזה מצות הודיה, כי הזימון הוסמך[1] על הפסוק גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו. ובסעודת ליל הסדר, שכולו נתקנה כדי להודות לה', ראוי שיהיה זימון. אמנם אין זו חובה.
• עונין אחריו – בעל הסדר אומר הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, והמסובים חוזרים אחריו. בעל הסדר אומר אנא ה' הושיעא נא, והמסובים חוזרים אחריו[2]. ולפי דעת הרמ"א טוב שהעונים לדבריו יהיו שני גברים, ואולם לפי המחבר, אין צורך בזה, ומספיק שאשתו ובני ביתו עונים.
• ליתן לקטן רשות – ואף שהמצוה מוטלת על בעל הסדר, יפה לכבד במצוה אחד ממשתתפי הסדר. והקטן הנזכר כאן, ודאי הגיע לגיל המצוות, אלא שחשיבותו מועטת מסועדים אחרים.
• אף על גב שלא אכל עמהם – בזימון הנעשה טרם ברכת המזון נדרשים לפחות שנים שאכלו לחם, ואליהם צריך לצרף שלישי שאכל לכל הפחות משהו. אבל בצירוף לאמירת הלל, העיקר הוא שיהללו יחד, לכן די בכך שאחד אומר ושנים עונים, ואפילו אם לא אכלו. כי ההלל אינו שייך לאכילה.
• טוב עין הוא יבורך – בכל ימות השנה נוהגים, שהאורח הסועד על שלחן בעל הבית מזמן, כדי שיברך את מארחו. אבל בסעודת הסדר, המנהג הוא שדוקא בעל הסעודה מברך, ומשום שבתחילת הסעודה הזמין את האורחים באמרו "כל דכפין ייתי ויכול", ועל כן זכותו לקיים מצות הזימון כפי שכתב שלמה המלך "טוב עין הוא יבורך". אמנם אין זה חובה ומותר לו לכבד אחר.

ברכת המזון על כוס שלישי (תעט)

• בסוף הסעודה, אחר אכילת האפיקומן, מברכים ברכת המזון, ואחריו מברכים בורא פרי הגפן על כוס שלישי, ושותים אותו בהסיבה (א).
• אין מברכים אחריו ברכה אחרונה, אלא רק אחר שתיית כוס רביעי.
• אחר שתייס כוס שלישי, אין לשתות דבר עד הגיעו לכוס רביעי (א).
• לכתחילה ראוי שיהיו שלושה גברים, כדי שיוכלו לזמן, ולומר את ההלל ביחד.

[1] ברכות מה ע"א.

[2] ויש בזה מנהגים שונים וכולם טובים, כגון, שבעל הסדר אומר 'הודו לה' כי טוב', והמוזמנים עונים 'כי לעולם חסדו' [איש מצליח על סימן זה הערה 3). ועיין בסימן תכב במשנה ברורה ס"ק יז.