סימן תע"ד – על כוס שני אין מברכין, ובו סעיף אחד

סעיף א

שותה כוס שני ^אואין מברך עליו לא ברכה ראשונה (א) ולא ברכה אחרונה (ב), שאין מברכין בורא פרי הגפן כי אם על כוס של קידוש ועל כוס של ברכת המזון (ג), ^בואין מברכין על הגפן כי אם אחר כוס רביעי (ד). הגה: והמנהג בין אשכנזים לברך ברכה ראשונה על כל כוס וכוס (ה), אבל ברכה אחרונה אין מברכין רק אחר האחרון לבד (ו), וכן דעת רוב הגאונים (ז).

^אטור בשם אביו הרא"ש שם בפרק ערבי פסחים סימן כד ורב כהן צדק, וכתב הרא"ש שם שכן נהגו. ^בשם בשם רב שרירא ורב האי והרא"ש והר"י.

• לא ברכה ראשונה – כי ברכת הגפן שאמר בקידוש פטרתו.
• ולא ברכה אחרונה – כי ברכת המזון פוטרת גם את השתיה שלפני הסעודה.
• ועל כוס של ברכת המזון – מכיון שבירך על המזון, אין ברכת כוס הקידוש פוטרת כוס זה.
• אחר כוס רביעי – הוא הכוס האחרון. ברכה אחרונה זו מועילה גם עבור כוס שלישי.
• ברכה ראשונה על כל כוס וכוס – כי הברכה יוצרת היכר ששתיית הכוס נעשית למצוה. מה גם שחלף זמן רב בין כוס ראשון לכוס שני, באמירת ההגדה כולה, וזה יוצר היסח דעת. כמו גם בכוס שלישי, שאחריו אומרים הלל, ושאר תשבחות לה' יתברך, ורק אחר כך שותים את הרביעי.
• אחר האחרון לבד – כי ברכת המזון מועילה לשתי כוסות ראשונות, וברכה אחרונה על כוס רביעי פוטרת גם את השלישי.
• וכן דעת רוב הגאונים – שצריך לברך לפני כל כוס וכוס, וכך נוהגים האשכנזים. אמנם הספרדים מברכים רק על כוס ראשון ושלישי, כהכרעת המחבר.

על כוס שני אין מברכים (תעד)

• בני ספרד נוהגים לברך בורא פרי הגפן רק על כוס ראשון ועל כוס שלישי (א).
• בני אשכנז מברכים בורא פרי הגפן על כל ארבע הכוסות (א).
• לכל המנהגים, אין לברך ברכה אחרונה על שתיית היין, אלא אחר כוס רביעי (א).