סימן תפ"א – שלא לשתות אחר ארבע כוסות, ובו ב' סעיפים

סעיף א

^אאחר ארבע כוסות אינו רשאי לשתות יין (א), אלא מים. הגה: וכל המשקין דינן כיין (ב) (בית יוסף). ומי שהוא איסטניס או תאב הרבה לשתות (ג), יכול לשתות כוס חמישי ויאמר עליו הלל הגדול (ד) (מרדכי).

^אטור בשם אביו רא"ש פ"י סי' לג מדברי רבי יוסף טוב עלם, ושכן כתב הרי"ף, ושכן כתבו הגאונים.

• אינו רשאי לשתות יין – כדי שלא להוסיף על הכוסות. ולפי זה דווקא יין אסור, אבל שאר משקים מותרים. ויש שכתבו הטעם כדי שלא ישתכר, ולפי זה גם משקים משכרים אחרים אסורים, וכדברי הרמ"א.
• דינן כיין – הרמ"א אוסר גם שאר משקאות משכרים, כאמור, כיון שעלולים לפגוע ביכולת לסיים את הסדר בצורה ראויה.

שתיית תה, קפה, ושאר מיני מיצים מותרת, גם לדעת המחבר.

• לשתות – יין.
• הלל הגדול – כי בירושלמי מובא שצריך לשתות חמש כוסות, והכוס האחרון הוא כנגד לשון הפסוק וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם[1]. ואף שלא פוסקים כירושלמי, יכול הרוצה לשתות, לסמוך על שיטה זו.

ההסבר מדוע איננו נוהגים לשתות כוס חמישי, אפילו שהוא כנגד וְהֵבֵאתִי, כי אכן ארבע הכוסות הראשונות נתקנו כנגד הלשונות המסמלים את יציאת מצרים ומתן תורה, שהם ארועים נצחיים, בעוד שאחר הארוע הנזכר ב'וְהֵבֵאתִי' שענינו הבאה לארץ ישראל, שייך גלות, לכן לא תיקנו חכמים כוס כנגד וְהֵבֵאתִי.

ונוהגים למלא כוס ולכנותו בשם "כוס של אליהו", והוא כנגד וְהֵבֵאתִי, כי הוא מסמל את תקוותנו, למימוש הבטחת וְהֵבֵאתִי. ובדורנו, דור הגאולה, רואים בחסדי השם את מימושה של הבטחה זו.

סעיף ב

^בחייב אדם לעסוק בהלכות הפסח וביציאת מצרים, ולספר בניסים ובנפלאות שעשה הקדוש ברוך הוא לאבותינו, עד שתחטפנו שינה (ה). הגה: וכל דין ליל ראשון יש גם כן בליל שני (ו) (אגור). ונוהגים שלא לקרות על מטתו רק פרשת שמע (ז), ולא שאר דברים שקורין בשאר לילות כדי להגן, כי ליל שמורים הוא מן המזיקין (ח).

^בטור בשם תוספתא מהא דמעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע וכו'.

• עד שתחטפנו שינה – כלומר אחר גמר הסדר, עדיין יש ענין להמשיך בסיפור הניסים שאירעו, ולעסוק בהלכות פסח. אבל רק בתנאי שיוכל לקום בבוקר ולהתפלל במניין.
• בליל שני – בחוץ לארץ ישנם שני ימים טובים, ובלילותיהם עורכים את הסדר. בראשון, מן התורה, ובשני מדרבנן. ולמרות שבשני עריכתו רק מדרבנן, תיקנו לנהוג בו ולחוותו בדיוק כמו בליל הראשון, כביכול היה גם הוא מן התורה. כי הבינו, שאם יקילו בו, באיזה דבר, יקילו ראש מאד, ולא יקיימוהו כראוי.
• רק פרשת שמע – וברכת המפיל.
• ליל שמורים הוא מן המזיקין – כיון שבלילה זה הוציאנו ה' ממצרים, עושים סימן על אותה שמירה גדולה. ולא אומרים חלק מן הפסוקים שנאמרים, בדרך כלל, קודם השינה.

שלא לשתות אחרי ארבע כוסות (תפא)

• אחר שתיית כוס רביעי, אסור לשתות יין וכל משקה שיש בו אלכוהול (א).
• מותר לשתות מים, מיצים, תה או קפה [ב].
• אחרי הסדר, מצוה לעסוק בהלכות פסח ובניסי יציאת מצרים, עד שתחטפו שינה (ב).
• זאת כמובן, דוקא בתנאי שאיחור השינה לא יעכבו מתפילה במנין למחרת בבוקר [ה].
• בקריאת שמע על המיטה נוהגים לומר רק ברכת המפיל וקריאת שמע, ולא את שאר פרקי התהילים שרגילים לומר בכל ערב (ב).

[1] שמות ו, ח.