כינור לדוד

זה הכלל:

"כל מה שאירע לאבות – סימן לבנים" (רמב"ן בראשית יב, ו).

אין כאן "באבע מעשיות" –

סיפוריהם, דבוריהם, חלומותיהם, כפי שהם מובאים בתורה הקדושה,

הכל דברי נביאים ברוח הקודש.

אפילו החלומות של המצרים.

וכן מצינו אצל משה רבינו:

"משה כתב ספרו ופרשת בלעם" (בבא בתרא יד, ב),

דברי בלעם נתקדשו על ידי משה ונעשו תורה.

"וילך למסעיו… אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשונה" (בראשית יג, ג) –

בחזרתו פרע הקפותיו (רש"י, בראשית רבה).

ידועה השאלה,

הלא אברהם אבינו היה גביר אדיר ואיננו זקוק לגמילות חסדים.

תשובה:

יש להניח שאברהם אבינו, לפני שיצא את הארץ לכיוון מצרים, עשה נדרים,

אם יחזור בשלום ארצה יתן צדקה לכל מיני מוסדות של זמנו.

אלו הן הקפותיו.

תמונה דומה נמצאת אצל יעקב לפני שיצא לפדן ארם (ריש ויצא):

"וידר יעקב נדר לאמר… ושבתי בשלום… וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך".

"וילך למסעיו מנגב ועל בית א־ל עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה…

אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשונה" (בראשית יג, ג-ד).

"אשר היה שם אהלה" – אהלה של תורה.

"אל מקום המזבח" – מקום תפילה, בית כנסת.

"בעצם היום הזה נמול אברהם" (בראשית יז, כו) –

מי מל את אברהם אבינו – שם בן נח, או הוא עצמו?

ואיך היתה מלתו כשרה כאשר עוד לא היה ישראל?

ונראה לומר:

או על פי הדרש "וכרות עמו הברית", שעזר לו ה'.

או על פי הגמרא גטו וידו באים כאחד…

ברית בין הבתרים

"עגלה משולשת" (בראשית טו, ט) –

אולי יש כאן רמזים על הגלויות: מצרים, בבל, אדום.

וכן התנור (לפני ביאת המשיח) הוא תנור אושוויץ.

עי' במלבי"ם פירוש על כל הענין.