כינור לדוד

תמיד אמרתי לחברי הבחורים, אל תתיאשו מקושיה,

יעברו שנים ופתאום תמצאו אותה [אם היא ישרה] באיזה ספר קדמון.

מעודי עד היום הזה לא ידעתי

למה טרח הכתוב לכתוב את פרשת הנשיאים י"ב פעם באותה הלשון,

כאשר תלי תלים של הלכות שבת באות רק ברמזים מועטים?

וכבר אמרו, יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים.

תירוץ מאד אקטואלי תמצאו בילקוט מעם לועז, נשא עמוד פח: "וכן אומר הזהר הק' שאילולא הביאו י"ב השבטים הללו את י"ב קרבנתיהם באותם י"ב הימים, לא היה קיום לאומה הישראלית בפני י"ב הנשיאים של ישמעאל, שכן בהבאת הקרבנות האלו התגברו על י"ב נשיאי ישמעאל, ולכן טרח הכתוב ופירט את הקרבנות של כל נשיא ונשיא לחוד, שהרי היה אפשר לכתוב קרבנו של הנשיא הראשון, ואחר כך לומר שזה היה קרבנו של נשיא פלוני ושל נשיא פלוני ביום פלוני, מאחר שלא היה הבדל בקורבנותיהם. אבל מפני הסודות הגדולים שיש בכל קרבן וקרבן האריך הכתוב בתיאור קרבנותיהם." וכו', עיי"ש.