כינור לדוד

"ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבוש" (בראשית כח, כ).

לא ייתכן שיעקב אבינו, בעל בטחון גדול, יבקש דברים שהם לכאורה פשוטים ובנאליים.

אלא, הכי פירושו:

לחם לאכול – זו אשה, דרך צניעות, כמו שכתוב אצל יוסף "כי אם הלחם אשר הוא אוכל" (בראשית לט, ו), עיי"ש ברש"י. וכן ציוה אותו אביו יצחק לקחת אשה. רצה יעקב אבינו לקיים "והוא אשה בבתוליה יקח", שכן יעקב כהן גדול היה – כדלהלן – ורצה לעבוד עבודה בשובו לבית אביו.

בגד ללבוש – אלו השבטים, או: בגדי כהונה, כמו שכתב בעל הטורים "יעקב כהן גדול היה…". ועל בגדי הכהן ישנם שתי שורות של שבטים.

והאבן הזאת – אבן השתיה (אור החיים).

יהיה בית א־להים – בית המקדש.

כל בקשותיו של יעקב אבינו היו בקשות רוחניות.

"וירץ עשו לקראתו… וישקהו" (בראשית לג, ד).

יעקב, שכולו קדוש וטהור יקבל נשיקה מעשו הרשע שנמשל לחזיר?!

הצדיק היה סובל מזה כל החיים!

ולכן, בעל הרחמים שהבחין בהרגשה העמוקה של הצדיק עשה לו נס,

ונעשה צוארו אבן (ראה תרגום ירושלמי).

שוב מצאתי מעין זה בחתם סופר על הפסוק "ויבא יעקב שלם" (שם לג, יח) –

שלא הזיקה לו נשיקת עשו.