סימן רצ"ה – הבדלה שעושה שליח ציבור, ובו סעיף אחד

סעיף א

הגה: ואומרים 'ויהי נועם' (א) וסדר קדושה באריכות (ב), כדי לאחר סדר קדושה שאז חוזרים רשעים לגיהנם (טור). ובזמן שאין אומרים 'ויהי נועם', כגון שחל יום טוב בשבוע (ג), אין אומרים סדר קדושה (ד) אבל אומרים 'ויתן לך' (ה) (כל בו). אמבדיל שליח ציבור כדי להוציא מי שאין לו יין (ו). הגה: ונהגו לומר ולהזכיר אליהו הנביא במוצאי שבת, להתפלל שיבא ויבשרנו הגאולה (טור).

^אטור.

שולחן ערוך כפשוטו

(א) ויהי נועם – הכוונה למזמור צ"א בתהילים, הפותח במילים "יושב בסתר", ומקדימים לו את הפסוק שלפניו, הפותח במילים "ויהי נועם". וזהו גם מנהג הספרדים, אלא שמנהגם להקדים ולהתחיל כבר במזמור צ', במילים "שובה ה'". בבית האבל מנהג האשכנזים לדלג על הפסוק "ויהי נועם", ולהתחיל "יושב בסתר"; והספרדים אינם משנים מן הרגיל, ומתחילים "שובה".

(ב) סדר קדושה באריכות – קטע התפילה הפותח במילים "ואתה קדוש", ונאמר גם בסוף תפילת שחרית בחול.

(ג) בשבוע – "ויהי נועם" נאמר כברכה על מעשה ידינו בששת ימי המעשה, ונהגו לאמרו רק לפני שבוע עבודה של ששה ימים.

(ד) סדר קדושה – סדר הקדושה נאמר בהמשך לפסוקי מזמור "יושב בסתר", ובו מתארים את שמירת ה' עלינו. וכשאין אומרים את המזמור, אין אומרים גם את הקדושה. כל זה למנהג אשכנז, אבל למנהג הספרדים אומרים בכל מוצאי שבת הן את הפסוקים והן את סדר הקדושה.

(ה) ויתן לך – אלו לקט פסוקים שעיקרם קבלת שפע וברכה מאת ה', ונוהגים לאמרם בחלק מקהילות אשכנז.

(ו) שאין לו יין – וכיום היין מצוי, ואין נוהגים מנהג זה בכל בתי הכנסת.