שיסדר שלחנו במוצאי שבת - סימן ש'
שולחן ערוך כפשוטו
תפילות, קידושים וסעודות שבת
הרב שאול דוד בוצ’קו
בסעיף זה סעיף אחד
סעיף א
אלעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת (א) כדי ללוות את השבת (ב), אפילו אינו צריך אלא לכזית (ג).
אשבת קיט ע”ב.
שולחן ערוך כפשוטו
(א) במוצאי שבת – העיקר בסעודה זו אינו האכילה, אלא הישיבה בצורה מכובדת, בליווי שירים ודברי תורה. והמנהג לשיר שירים המבטאים את ציפייתנו לבשורת הגאולה על ידי אליהו הנביא.
(ב) ללוות את השבת – כשמגיע אדם חשוב יוצאים לקראתו בכניסתו, ובצאתו הולכים עמו כברת דרך, וכן יש לעשות בצאת השבת. ועוד, שמנהגם בכל יום היה לאכול סעודה אחת בתחילת היום ואחת בסופו, ואם לא יסדר שולחנו במוצאי השבת, נמצא שבשבת בסך הכול הקדים את סעודת הערב; לכן בסעודה הרביעית יש גם היכר לכך שסעדנו שלוש סעודות לכבוד השבת[1].
(ג) אלא לכזית – שאף על פי שאינו רעב, טוב לאכול לפחות כזית לחם. ואם אין הוא רעב כלל אינו חייב להזיק לעצמו באכילה שאינה מתאימה, במיוחד בשבתות הקיץ, ויכול להסתפק באוכל קל, כפי שראינו שיש המקלים בסעודה שלישית.
[1]. בשם בני, הרב יחזקאל אלישמע.
קיצורי הלכות – סעודת מוצאי שבת (סימן ש’)
- מדיני כבוד השבת לכבד את השבת גם בצאתה, ולערוך שולחן נאה במוצאי השבת עם זמירות ודברי תורה, גם אם אינו רעב ואינו אוכל הרבה.
הלכות שבת חלק ג' רפ"א-ש'
סימן רפ”ב – קריאת התורה והמפטיר בשבת
סימן רפ”ג – למה אין מוציאין שני ספרי תורה בשבת
סימן רפ”ד – דיני הפטרה וברכותיה
סימן רפ”ה – לקרוא הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום
סימן רפ”ו – דיני תפילת מוסף בשבת
סימן רפ”ז – ניחום אבלים וביקור חולים בשבת
סימן רפ”ח – דין תענית ודין תענית חלום בשבת
סימן רפ”ט – סדר סעודת שחרית של שבת
סימן ר”צ – בשבת ישלים מאה ברכות בפירות
סימן רצ”ב – דין תפילת מנחה בשבת
סימן רצ”ג – דיני ערבית במוצאי שבת
סימן רצ”ה – הבדלה שעושה שליח ציבור
סימן רצ”ו – דיני הבדלה על היין
סימן רצ”ט – שלא לאכול ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל
סימן ש’ – שיסדר שלחנו במוצאי שבת
קיצורי ההלכות המעשיות – הלכות שבת חלק ג’ – תפילות, קידושים וסעודות שבת (2) – סימנים רפ”א – ש’
