סימן תל"א – זמן בדיקת החמץ, ובו ב' סעיפים

בעלות על חמץ בפסח הוא דבר אסור, ככתוב בתורה "לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". כדי לא לעבור על איסור זה, עורכים בבית בדיקה לפני פסח, כדי לסלק מתוכו כל חמץ, ולשרפו בערב החג.  בנוסף, עורכים ביטול בלב לכל חמץ המצוי בבעלותנו, ושלא נתגלה בבדיקה. אמנם אין איסור זה חל על חמץ בלתי אכיל ו/או על פירורים קטנים. סימן זה דן על זמן בדיקת החמץ.

סעיף א

^אבתחלת ליל י"ד (א) בניסן בודקים את החמץ לאור הנר (ב), בחורין ובסדקין (ג), בכל המקומות שדרך להכניס שם חמץ (ד).

^אמשנה ריש פסחים.

• ליל י"ד – זמן הבדיקה נקבע ללילה, אף שהחמץ נאסר רק מחצות היום למחרת, כיון שבו מצויים אנשים בבתיהם, וגם, אור הנר יפה לבדיקה. כלומר בדיקת נר בשעות החשיכה, מסייעת למיקוד המבט במקום נפילת האור, יותר מביום.
• לאור הנר – נראה שאם אין נר אפשר להסתייע בפנס.
• בחורין ובסדקין – שלא כבימינו, היו בזמנם חורים וסדקים בבתים, ובם חמץ ממש. בימינו אמנם אין דברים כאלה, ובכל זאת היא שייכת לחובת בדיקה במגירות ובארונות, בהם יתכן למצוא חמץ.
• שדרך להכניס שם חמץ – אבל מקומות שאין דרך להכניס בהם חמץ, אין צריכים בדיקה.

סעיף ב

^ביזהר כל אדם שלא יתחיל בשום מלאכה ולא יאכל, עד שיבדוק (ה). ^גואפילו אם יש לו עת קבוע ללמוד, לא ילמוד עד שיבדוק (ו); ואם התחיל ללמוד מבעוד יום, אין צריך להפסיק (ז). (ויש אומרים שצריך להפסיק, וכן נראה לי עיקר (ח)).

^בהרב המגיד בשם התוספות. ^גמימרא דאביי שם ז'.

• עד שיבדוק – מצוה הבאה בזמן קבוע עדיפה על פני לימוד תורה, וכל שכן על פני סעודה.
• לא ילמוד עד שיבדוק – היה ניתן לחשוב שזמן קבוע ללימוד נחשב כעסק של מצוה, והמצוה החדשה תמתין לסיום הקביעות. אבל להלכה אין בקביעת הזמן כדי להחשיב את האדם לעוסק במצוה[1].
• אין צריך להפסיק – כך הוא הכלל: העוסק במצוה פטור מן המצווה.
• וכן נראה לי עיקר – אין להחשיב זאת כעוסק במצוה, כי ידע מראש על חובתו לבדוק. והיה צריך לארגן סדרי לימוד שאינם מעכבים את קיום המצוה בזמנה. ואמנם ידוע שמצות לימוד תורה שקולה כנגד כל המצוות, אבל זאת רק בתנאי שלימוד נעשה על מנת לקיים את המצוות, ועל כן נוהג דין "עוסק במצוה פטור מן המצוה" בלימוד התורה, אלא אם כן היא מצוה שאדם אחר יכול לקיימה.

זמן בדיקת החמץ (תל"א)

• אסורה החזקת בעלות על חמץ בפסח, כנאמר "לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך" [הק].
• חייבו חכמים לבדוק את הבית מחמץ בערב פסח, תיכף בתחילת הלילה [א].
• אופן ביצוע הבדיקה הוא בכל מקום בו קיימת סבירות שהוכנס בו חמץ במשך השנה [א].
• אסור לקבוע סעודה, להתחיל עבודה, או אפילו ללמוד תורה משהגיע זמן הבדיקה [ב].
• מי שהתחיל ללמוד לפני זמן החיוב, לדעת המחבר, אינו חייב להפסיק. אבל לדעת הרמ"א חייב להפסיק [ב].
• כאשר הכלל "עוסק במצוה פטור מן המצוה" נאמר בלימוד תורה, הרי זה דווקא אם אדם אחר יכול לקיים את המצוה. ואם לאו, מחויב הלומד לעסוק במצוה, כי הלימוד בעיקרו בא לצורך קיום המצוות (ח).

[1] יש פוסקים הסבורים כי אין לדחות שיעור קבוע מפני הבדיקה. אבל מפשטות דברי המחבר, נראה שהאיסור גורף, וגם שיעור כזה יש לדחות לזמן אחר.