שולחן ערוך כפשוטו
הלכות פסח
סימן תל"ה – דין מי שלא בדק בליל י"ד, ובו סעיף אחד
סעיף א
אלא בדק בליל י"ד, יבדוק ביום י"ד באיזו שעה שיזכור מהיום (א). לא בדק כל יום י"ד, יבדוק בתוך הפסח (ב). לא בדק בתוך הפסח, יבדוק לאחר הפסח, כדי שלא יכשל בחמץ שעבר עליו הפסח שהוא אסור בהנאה (ג); בועל הבדיקה שלאחר הפסח לא יברך (ד).
אמשנה פסחים י' וכפרוש התוספות, וכן פסקו הרי"ף והרמב"ם. בטור, וכן כתב הרמב"ם.
- באיזו שעה שיזכור מהיום – ויברך לפני הבדיקה, ואם ימצא חמץ יבערנו.
- יבדוק בתוך הפסח – בחול המועד, וגם אז יברך לפני הבדיקה, ואם ימצא חמץ יבערנו.
- אסור בהנאה – רבנן אסרו חמץ שעבר עליו הפסח באכילה ובהנאה, וצריך לבערנו כדי שלא יבוא לאכלו.
- לא יברך – כי אין מברכים אלא על בדיקה שמטרתה מניעת איסור בעלות על חמץ בפסח. אבל כאשר עורך בדיקה בתוך הפסח, לדעת המחבר, יש לברך[1].
- [1] עיין סימן תמו, שם הבאנו שאם בדקו כדין ונמצא חמץ בתוך פסח, לדעת המחבר יברך, ולדעת הרמ"א לא יברך. אמנם בכף החיים כאן (אות יב) כתב שלא לברך, משום ספק ברכות להקל.
הלכות פסח חלק א' תכ"ט-תמ"ו
סימן תכ"ט – שאין נופלין על פניהם כל ניסן
סימן תל"ב – דין ברכת בדיקת חמץ
סימן תל"ד – דינים הנוהגים תכף אחר הבדיקה
סימן תל"ה – דין מי שלא בדק בליל י"ד
סימן תל"ו – דין המפרש בים והיוצא בשיירא
סימן תל"ז – המשכיר בית לחבירו על מי חל חובת ביעור
סימן תל"ח – עכבר שנכנס למקום בדוק וככר בפיו
סימן תל"ט – דין מי שבדק ולא מצא מספר ככרות שהניח
סימן ת"מ – דין חמצו של נכרי שהופקד אצל ישראל
סימן תמ"א – דיני מי שהלוה על חמץ