בברכות השחר אנו מברכים בכל בוקר את ברכות התורה: "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו
לעסוק בדברי תורה" )או "על דברי תורה"(. מדוע אין אנו מברכים "אשר קדשנו במצוותיו
וציונו ללמוד תורה"?
מכאן אנו יכולים להבין שמצוַ ת 'תלמוד תורה' אינה מצומצמת ללימוד עצמו בלבד, אלא
כוללת בתוכה "עיסוקים" נוספים, ואחד מהם הוא החיוב לדאוג להפצת התורה בכל דרך.
זכיתי ב"ה לגדול במשפחה שכל כולה תורה, והקב"ה שם חלקי מיושבי בית המדרש. כבר
מגיל צעיר זכיתי להיות שותף עם אבי מו"ר הרב משה בוצ'קו זצ"ל לא רק ללימוד התורה
אלא גם להפצתה ברבים, על ידי פתיחת מוסדות תורה, פיתוח הישיבה והרבצת תורה
לתלמידים רבים בעל פה ובכתב.
ועל כך רחב לבי ונמלא רגשי הודיה לה' יתברך על הזכות הגדולה לעסוק בדברי תורה.
ספר זה, אותו אני מציג היום בפני הקוראים – "שולחן ערוך כפשוטו" – נכתב במטרה
לסייע ללומד ה'שולחן ערוך' להבין את עומק דבריו ולהתחבר להלכה.
הפירוש מיוסד בעיקר על דברי מרן ה'בית יוסף' )ר' יוסף קארו, מחבר השו"ע( וה'דרכי
משה' )ר' משה איסרליס, הרמ"א, מחבר ההגהות על השו"ע( בביאורם על הטור. ואף שרבו
עד מאוד מפרשי השולחן ערוך, ובעיקר על חלק אורח חיים, וכולם היו תלמידי חכמים
מופלגים גדולי עולם, הרי הם שמו פניהם בפרושם לפסוק הלכה גם על פי מרן וגם על פי
דעות רבות אחרות, ועיקר מטרתם היתה לפסוק הלכה ברורה להורות העם הדרך יילכו
בה. ואילו אני הקטן אינני במדרגה של פוסק, ולא באתי בספר זה לפסוק הלכה למעשה,
וכל מגמתי ומטרתי היא לפרש ולהבין את דברי מרן המחבר. ואכן, המעיין בספר ייווכח כי
אין אני מחדש שום דבר הלכה משל עצמי, וכל מה שהבאנו כפסק הלכה הרי הוא על פי
גדולי המורים שאת מימיהם אנו שותים, מן הדורות הקודמים או מפוסקי דורנו.
בספר זה שמנו לפנינו כמה מטרות:
לתת לקורא ידע נחוץ להבנת הדין העומד לפניו.
להסביר את דברי מרן ודברי הרמ"א על פי מה שכתבו הם עצמם בספרם 'בית יוסף'
ו'דרכי משה', ולציין מקרים בהם מה שכתבנו שונה ממה שכתבו מפרשים אחרים.
לתרץ את הסתירות שנמצאות לכאורה בדברי המחבר והרמ"א.
לתת הסבר מתומצת על יסודות כל דין ודין. לא עסקנו בהבאת המקורות, עבודה
שכבר נעשתה לפנינו בצורה מושלמת.
לנסות ולהציע הסברים רעיוניים להלכה על מנת לחבר את ההלכה לעולם הערכי-
אמוני. בכך צעדנו בדרכו הסלולה של הרב חיים דוד הלוי זצ"ל בספרו "מקור חיים
השלם", שם הקדים כל פרק הלכתי בהסבר רעיוני ומוסרי.
במקומות שהסכמת הפוסקים או המנהג הוא שלא כדעת מרן הדגשנו את הדברים כדי
שלא להכשיל את הלומד בהלכה.
כדי להשלים את המלאכה הבאנו גם את פסיקת ההלכה בפרטים שלא הוזכרו בשולחן
ערוך אך הוזכרו הפוסקים, וזאת בדברים המעשיים השכיחים הלכה למעשה.
בכל מקום שהעיר הרמ"א, הסברנו האם יודה המחבר לדבריו.
השתדלנו בכל מקום להסביר אם הדין הוא מן התורה או מדברי חכמים או ממידת
חסידות.
אחד הקשיים העומדים בפני הלומד "שולחן ערוך" הוא כיצד יש להתייחס לדבריו כאשר
מביא שתי דעות, וכיצד יש להכריע. הפוסקים ניסו לקבוע כללים לדברי השולחן ערוך
בכל מקום, וכידוע רבו הדעות בעניין זה. למשל, כאשר השולחן ערוך מביא הלכה ב'סתם'
ולאחריה מביא דעה חולקת בשם 'יש אומרים', יש שכתבו שסובר שהלכה כ'סתם', אלא
שראוי לחוש לכתחילה לשיטת ה'יש אומרים', ואפשר לסמוך על השיטה המקלה בשעת
הדחק )בעיקר בדינים דרבנן(, וכך הבינו רבים כמו כף החיים ועוד )וראה בקונטרס הש"ך
יו"ד סוף סימן רמ"ב, אות ה'(. אך אחרים כתבו שבמחלוקת 'סתם' ו'יש אומרים' – הלכה
כ'סתם', ואין להתחשב כלל בדעת ה'יש אומרים'. ולשיטתם לא נכתבה דעה זו אלא לתת
כבוד לאותם ראשונים. ועיין באריכות בספר "עין יצחק" לרב יצחק יוסף, שהקדיש אחד
מחלקיו לעניין זה.
לשיטה זו האחרונה, לכאורה אין למסקנת השולחן ערוך מחלוקות כלל, והדברים בכל
מקום חתוכים. אך הנה גם לשיטה זו אין הדברים חד משמעיים בפסיקת ההלכה, שהרי
אף הם מודים שלעיתים לא נפסקה הלכה כשולחן ערוך, ואפילו אם סָ תם ולא הביא
דעה חולקת. וזאת מטעמים שונים. וכמה דוגמאות לטעמי פוסקים שהכריעו שלא כדברי
השולחן ערוך: הכרעה כדיוק ממקום אחר בדברי מרן; פסיקה על פי העולה מדבריו ב'בית
יוסף'; צירוף שני ספיקות להכרעה ב'ספק ספיקא' כנגד מרן; בהלכות ברכות לעיתים
אומרים "ספק ברכות להקל" אף נגד דעת מרן שהכריע לברך; הכרעה כמנהג שאינו כדעת
מרן; או שקיבלו בדברים מסוימים דברי המקובלים; ועוד כהנה וכהנה.
אם כן, נמצא שגם לאחר כתיבת השולחן ערוך לא הפכה ההלכה להיות פסיקה סופית
ברורה ומוחלטת.
ויש לנו לשאול מדוע מרן עצמו לא כתב את כלליו בצורה מפורשת להלכה, ולא הסביר
מה היתה כוונתו בהבאת השיטות השונות בספרו הקצר, כך שלא יהיה עלינו להתפלפל
בדקדוקי לשונו וביטוייו על מנת לרדת לסוף דעתו בשאלות מהותיות אלה.
אלא נראה בעליל שכך היה רצונו של מרן, הפוסק הגדול. מצד אחד מטרתו בספרו היתה
לפסוק הלכה למעשה, ולהורות לעם ישראל את הדרך יילכו בה ואת המעשה אשר
יעשון. ומאידך רצה להשאיר פתח למורי ההוראה בכל דור ודור, ולסמן להם כי במקביל
לדרך המלך המרכזית ישנן דרכים נוספות שאף הן לגיטימיות ומבוססות, לפי צרכי הזמן
והדורות המתחלפים.
לפי זה, הואיל וכוונת מרן המחבר היתה לאפשר גמישות מסוימת, לכן ישנה חשיבות רבה
בהבנת כל הדעות המובאות בשולחן ערוך, ובנתינת הדעת לתוקפן ההלכתי, אם הן מן
התורה או מדרבנן או ממידת חסידות.
הבנה זו מסייעת לנו להכיל את הדעות השונות שאנו מוצאים בפוסקים, היאך באותה
שאלה הלכתית זה אומר בכה וזה אומר בכה. ובאמת מקום יש לכולם, ו"אלו ואלו דברי
א־להים חיים".
ואני תפילה לה' יתברך שהעבודה הרבה שהשקענו בספר זה תצליח להציג בפני הלומד
את ההלכה כפי שראה אותה מרן המחבר, ומבעד למסך המחלוקות והשיטות השונות
תופיע ההלכה בטהרתה, הלכה שיש בה הרמוניה, יופי והזדהות.
כל זאת לא היה מתאפשר לי לולי אשתי היקרה מרת הדרה תחי', שאהבתה לתורה אינה
יודעת קץ, ובנוסף לעול אחזקת הבית שנושאת על כתפיה היא גם מלמדת תורה לנשים,
ומעמיקה ומחדשת חידושים שכולנו נהנים מהם. מנשים באוהל תבורך, ויהי רצון שנזכה
יחד שיתקיים בנו שלא תמוש התורה מפינו ומפי זרענו וזרע זרענו עד עולם, אמן.
בניי היקרים, הרב נחום אביחי והרב יחזקאל אלישמע הי“ו, נטלו על שִ כמם חלק גדול מן
העול בניהול הישיבה, ובזכות עזרתם זו הצלחתי להתפנות ולהקדיש זמן לכתיבה. יברך
ה‘ חילם, ויהי רצון שתשרה שכינה בכל מעשה ידיהם, ויזכו להמשיך בלימוד ובהרבצת
התורה כמשאת נפשם.
לכבוד הוא לי להזכיר כאן את זכותה של אמי מורתי תחי', שעוד בהיותי עול ימים לימדה
אותי חומש, והיא היתה הראשונה שהכניסה אותי ללימוד תורתנו הקדושה. שתזכה
בעז"ה לראות רק נחת מכל צאצאיה.
תודתי העמוקה לרב בנימין הולצמן, רבה של מעלה גלבוע, עורך הספר, שהעיר והאיר
והיה לאחיעזר ולאחיסמך. בלי שותפות זו הספר לא היה יכול לצאת לאור. יהי רצון
שברכות ה' יחולו עליו ועל משפחתו, ולא תמוש התורה מזרעו ומזרע זרעו עד עולם.
זכינו כולנו לחיות בדור מיוחד מאוד, דור הצמא לדבר ה', ששיעורי תורה מתרבים בו בכל
מקום. ולא זו בלבד, אלא אף דרכי תקשורת רבים וחדשים משמשים על מנת להפיץ את
התורה לכל דורש, ומאות אלפים שאינם יכולים להגיע בעצמם למקום התורה, יכולים
ליהנות משיעורי תורה חיים בביתם הפרטי.
דור מיוחד זה הוא גם דור בו ספרים רבים יוצאים לאור, והם כולם באים לתת מענה
לצרכים שונים, ולתת תשובה למבקשי ה'. אשרינו שאנו זוכים לחיות בדור התקומה
הלאומית כשהוא מלווה בתקומה רוחנית.
אחרי הוצאת הספר הראשון בסדרה, על הלכות יום טוב, זיכני ה' להציג לציבור פירושי
על תחילת השולחן ערוך )הלכות השכמת הבוקר, ציצית, תפילין ופסוקי דזמרה(. תפילתי
לא־ל עליון שכשם שסייעני לפרש הלכות אלו, כן יתן לי ויסייעני להוסיף ולפרש הלכות
אחרות.
ויהי רצון שספר זה יתרום את חלקו לחיזוק לימוד ההלכה, להזדהות עימה, לראיית
תורתנו הקדושה כתורת חיים.
שאול דוד בוצ'קו