עיוני משה

"אַתֶּם נִיצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם … כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל". (כ"ט ט').

זהו המצב האידיאלי – כולכם עומדים לפני ה' כאיש אחד. פשט הכתוב הוא כאילו נֶאמר 'כל אנשי ישראל' – ומכאן הדרישה שלא ייפקד איש, "לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח". אך על-פי עומקו של הכתוב, מתוך-כך שבכל זאת אמור הוא בלשון יחיד, עלינו להבין כי דמות האומה כקומת איש, "אִישׁ יִשְׂרָאֵל" העובר בברית עם אֱ-לֹהֵי ישראל, איש הקם ונִהיֶה לעם – הוא לֵא-לֹהים וֵא-לֹהים לו – כִּתרֵין רֵעין דְלָא מִתפַּרשין.

*

וְשָׁב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִיחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִיבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם – מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִיבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבוֹתֶיךָ". (ל' ג'-ה').

אין דבר להוסיף על הפסוקים הללו, זולת זאת:  זכינו למה שלא זכו דורות על דורות של גולים ופזורים – והנה מתקיימת ההבטחה הזאת לנגד עינינו ממש!!

*

"וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְווֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. … כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ" (ל' ח'-י'). הנה זו ההבטחה הבאה עלינו לטובה, כי עוד נשוב לשמוע בקול ה', כי נהיה לעַם-ה' בכל לב, בכל נפש. וכשם שהתקיימה ההבטחה הקודמת – כך תקויים גם זאת!