כידוע וכמפורסם זה כבר מאות שנים בפסיקת ההלכה, מהווים דברי מרן השולחן ערוך
והגהות הרמ"א בסיס ויסוד לכל הלכות בית ישראל בכל תחומי החיים המעשיים. עד
שכתב עליהם רבי יונתן אייבשיץ )"קיצור תקפו כהן" סימן קכ"ד(: "וקיימו וקבלו חכמי הדור
לשמור ולעשות ככל האומר במטבע הקצר שו"ע והגהת הרמ"א, ולדעתי אין ספק כי הכל
בכתב מיד ה' השכיל על ידם… רק רוח ה' נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה".
אולם דומה שכיום מיועד השולחן הערוך לתלמידי החכמים בלבד, ואינו נגיש בפני הרוצה
לעמוד על דברי ההלכה. בעיקר משום שלעיתים רבות נשען המחבר בלשונו על דברי
הגמרא והפוסקים שקדמו לו, כך שלמי שאינו מצוי בסוגיה חוסר הרקע יקשה על ההבנה.
ועוד, ששינויי הלשון והמציאות מאז שכתב מרן את ספרו )לפני כ־450 שנה(, מקשים
על הלומד בן זמננו להבין את כוונתו המדויקת. לכן בא הרב שאול דוד בוצ'קו בביאור
זה לתת לפני הקורא בן דורנו את הפירוש והידע הדרוש בכדי לעמוד היטב על דבריו של
המחבר, כפי שכתב בהקדמה.
האתגר שהוצב לפתחי, לערוך את הספר כך שיתאים בלשונו ללשון ימינו, תוך עמידה
על דברי המחבר אך בלי להיכנס לסבך הסוגיה התלמודית כלל אינו פשוט. ואני תקווה
ותפילה שלא נעשה עוול לנושאים הנכבדים עליהם ביסס השולחן ערוך את דבריו. בכדי
לתת לקורא המבקש זאת את שורשי הדברים, צרפנו לדברי המחבר את פירוש "באר
הגולה", המפנה למקורותיו. כשהרחבת הדברים נדרשת להבנת דברי המחבר – הבאנו
בקצרה את הדברים בהערה. דברים שהובאו בהערה ומשפיעים על הבנת הנאמר למעלה
או על ההלכה, הבאנו בגופן מודגש.
• • •
על עקרונותיו של הרב שאול דוד בוצ'קו בהבנת ההלכה כתבתי בהקדמת העורך לספרו
"בעקבות המחבר", והואיל ועולים הדברים גם על ספר זה, אני מביאם כאן שנית:
הלכה כתורת חיים, המתאימה )או שצריך להתאימה( לכל דור ודור.
חיפוש אין־סופי אחר האמת, הבא לידי ביטוי הן בחתירה לפירוש האמיתי של כל
מקור ומקור, והן במציאת האמת הנחבאת בכל הלכה.
אמונה כי יש בכללֵ י ופרטי המצוות הגיון פנימי רב, ואין לראותם כגזרת המלך בלבד
אלא לנסות ולהבין בכל יכולתנו את גודל עומקם.
הבנה כי ההלכה אינה אוסף של פרטים, אלא קיים חיבור וזיקה בין חלקיה השונים.
על קיום התורה והמצוות לבוא מתוך הזדהות עם כל מצוה ועם עקרונותיה.
ספר יסוד ההלכה הוא השולחן ערוך. יש להעמיק בדבריו ולהעמידם על כוונתו
האמיתית של מחברם, ובמקום שדבריו סתומים ניתן לפושטם רק מדבריו בבית יוסף
או מדבריו במקומות אחרים בשולחנו.
כבוד רב לכל מחבר ולכל סברא. אף כאשר יש מי שדבריו נדחים מההלכה, גם אז לא רק
שיש להתייחס לדבריו בכבוד, אלא אף לתור אחר סברתו ואחר עקרונותיו.
רגישות רבה לכל אדם, הנמצאת ברוח ההלכה עצמה. הדבר ניכר למשל ביחס לגוי
ולחילוני, ובתשומת לב גם לחיי המשפחה ולשמחת החיים של מקיים המצווה, ולא רק
לקיום טכני של פרטי ההלכה.
• • •
הפירוש המוצע בספר זה לדברי מרן השולחן ערוך לא בא להכריע בשאלה האם אכן
הלכה כמותו בכל מקום. אולם בהחלט יש להחזיר דבריו למוקד הדיון, אולם זאת רק
לאחר בירור היטב של עומק פשט דבריו של המחבר.
ברצוני להודות לאחי הגדול, הרב אורי הולצמן, על סיועו בכל עניין. וכן לרב טל בורגנסקי,
עורך הלשון.
בנימין הולצמן
מעלה גלבוע