קולו של פסוק

רועה-חקלאי

"וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה'. וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" (בראשית ד, א-ב).

התורה מפרטת את מקצועם של קין והבל, שני הבנים הראשונים בהיסטוריה: קין חקלאי, עובד אדמה, והבל רועה צאן. לא לחינם מספרת התורה במה עוסק כל אחד מהבנים. עיסוקיהם השונים מבטאים מהויות שונות, אבות-טיפוס שונים: קין הוא איש הקניין, הבל מבטא את איש הרוח. הבנה זו יכולה להסביר במקצת מה הוביל למעשה הרצח המתואר בפסוקים הבאים.

בעלות על קרקע היא הבעלות המשמעותית ביותר. בשונה משאר קניינים הקרקע אינה נאבדת ואינה מתה לעולם. לעובד האדמה יש קרקע משלו, והוא חי בהרגשה שהכול בידו. הרועה, לעומתו, אינו שייך לשום מקום, אין לו אחיזה בעולם. נע ונד הוא עם בהמותיו, ישן בחוץ או באוהל ארעי שהוא נושא עמו בנדודיו.

איש האדמה הוא בעל עוצמה אדירה, וקניינו יכול להפוך אותו לאדם רכושני שכל עניינו בחומר, ואילו הרועה החי בארעיות גמורה מצוי בתחושת תלות מתמדת, ויכול בקלות רבה להתבודד ולהישאב לחיים רוחניים מלאים המנותקים מחיי העולם.

בעולם המציאות קין הורג את הבל. איש הקניין אינו מאפשר לאיש הרוח לחיות ולהתפתח, ואיש הרוח נמחק בקלות כהבל פה המתנדף ברוח קלה.

בעולם הזה אין קיום למציאות רוחנית אם אין לה אחיזה חזקה גם בעולם הגשמי. אבות העולם אברהם, יעקב ומשה היו רועים וחיו חלק מחייהם בגלות, ויצחק היה עובד אדמה שלא עזב את הארץ. אך משיח צדקנו יבוא דווקא מצאצאי דוד, שהיה גם רועה צאן וגם לוחם שנלחם על הארץ, ועל כן זכה להיות הרועה הנאמן של עם ישראל.

האידיאל בעולם הוא רועה-חקלאי – דמות רוחנית מאוד הפועלת מתוך חיבור עמוק למציאות החומרית.