קולו של פסוק

ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ

יוסף מזמין את יעקב אביו להגר למצרים עם כל בני המשפחה – ומתחייב לכלכל אותם שם ולדאוג לכל מחסורם. יעקב אבינו נענה להזמנת בנו, אך שולח את יהודה לפני כולם:

"וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גֹּשֶׁן" (בראשית מו, כח).

מדוע?

רש"י מפרש תחילה על פי הפשט שיהודה נשלח להכין את המקום לקבלת המשפחה. פירוש זה אומנם מסביר את השליחה המוקדמת, אך קשה לראות בו משמעות מיוחדת שבעטיה בחרה התורה לספר לנו עליה. על כן בחר רש"י להביא פירוש נוסף על פי המדרש, ולפיו ביקש יעקב מיהודה להקים בית מדרש לפני בוא המשפחה – "לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה" ("להורֹת" – מלשון הוראה ולימוד). פירוש זה מעניק משמעות עמוקה לפסוק: אין תכלית לרווחה כלכלית בלי דאגה לחיים הרוחניים. יעקב אבינו מלמד כאן את בניו ואת כל הדורות שיבואו אחריהם עד כמה חשוב להקים בתי מדרש ותלמודי תורה בכל אתר ואתר.

נוסיף כי על פי המתואר בפסוק הובהרה תחילה תכלית שליחותו של יהודה – "אל יוסף להורֹת לפניו", ורק אחריה צוין מקום המפגש המיועד – "גֹשנה". ואולם סיומו של הפסוק מעיד על הגעת בני ישראל אל היעד הפיזי – "ויבֹאו ארצה גֹשן", אך אין בו כל רמז על פגישה מוקדמת עם יוסף, שלא התגורר בארץ גושן אלא בארמונות המלוכה.

יעקב ביקש לשלוח את יהודה אל יוסף להורות – ללמד את בניו מהי אחווה אמיתית, להביא לאיחוד בין יהודה ליוסף כדי שמה שקרה בעבר לא יחזור לעולם – אך תכלית השליחות לא התממשה. הפסוק מתאר שהם באו ארצה גושן – ולא שבאו אל יוסף. אומנם דאג יוסף לכל צורכי משפחתו כפי שהבטיח, אך האחדות האמיתית טרם הושגה, וכל עוד אין אחדות מלאה לא יוכלו הבנים לחזור לארץ ישראל. בני יעקב ייאלצו להתייסר בשעבוד מצרים, כור הברזל שייצור את האומה הישראלית, ורק אז יהיה אפשר להכריז "ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ" (שמואל ב ז, כג).