שולחן ערוך כפשוטו

הלכות שבת

סימן רנ"ו – שש תקיעות שהיו תוקעין בערב שבת, ובו סעיף אחד

סעיף א

אכשהיו ישראל בישובן, היו תוקעין בערב שבת שש תקיעות (א), כדי להבדיל את העם מן המלאכה. הגה: ונהגו בקהלות הקדושות, שכל שהוא סמוך לשבת כחצי שעה או שעה, שמכריז שליח ציבור להכין עצמן לשבת, והוא במקום התקיעות בימיהם, וכן ראוי לנהוג בכל מקום (ב).

אשבת לה ע"ב.

שולחן ערוך כפשוטו

(א) שש תקיעות – בתקיעה הראשונה היו העובדים בשדות חוזרים לביתם, בשנייה סגרו את החנויות, והחל מהשלישית נועדו התקיעות לאנשי העיר המצויים בבתיהם, שידעו שהשבת מתקרבת, עד שהתקיעה האחרונה סימנה את תחילת איסור המלאכה. מכאן למדנו שגם כשהתקיעות אינן נוהגות, על הפרט להתארגן כך שיגיע לשבת כשהכול כבר מוכן.

(ב) בכל מקום – וזכר לכך התחדש נוהג במקומות שונים לשדר ברמקולים צפירה או שיר מספר דקות לפני כניסת השבת.

הלכות שבת - דיני ערב שבת

סימן רמ"ב – להיזהר בכבוד שבת 

סימן רמ"ג – דין המשכיר שדה ומרחץ לאינו יהודי

סימן רמ"ד – אלו מלאכות יכול הגוי לעשות בעד ישראל

סימן רמ"ה – ישראל וגוי שותפים, איך יתנהגו בשבת

סימן רמ"ו – דיני השאלה והשכרה לגוי בשבת

סימן רמ"ז – דין דואר על ידי גוי בשבת

סימן רמ"ח – יציאה לדרך לפני שבת 

סימן רמ"ט – דינים השייכים לערב שבת 

סימן ר"נ – הכנת הסעודות לשבת

סימן רנ"א – שלא לעשות מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה

סימן רנ"ב – מלאכות המתחילות בערב שבת ונגמרות בשבת 

סימן רנ"ג – דין כירה ותנור ליתן עליה הקדירות בערב שבת 

סימן רנ"ד – אפיה וצליה מערב שבת לשבת

סימן רנ"ה – הכנת אש לחימום קודם השבת

סימן רנ"ו – שש תקיעות שהיו תוקעין בערב שבת

סימן רנ"ז – דיני הטמנת חמין

סימן רנ"ח – שמותר להטמין בערב שבת על קדירה חמה 

סימן רנ"ט – כמה דיני הטמנה וטלטולם 

סימן ר"ס – דיני הכנסת שבת

סימן רס"א – זמן כניסת השבת 

סימן רס"ב – להיכנס לשבת בשולחן ערוך ובכסות נקייה

סימן רס"ג – מי ומי המדליקין 

סימן רס"ד – דיני הפתילה והשמן

סימן רס"ה – דין כלים הניתנים תחת הנר

סימן רס"ו – דין מי שהחשיך לו בדרך 

דילוג לתוכן