סימן רס"ב – להיכנס לשבת בשולחן ערוך ובכסות נקייה, ובו ג' סעיפים

סימן זה הוא המשך של סימן רמ"ב, הסימן הראשון של הלכות שבת, שבו למדנו על המצווה לכבד את השבת. בסימן רמ"ב עסק השולחן ערוך בהכנות לשבת במהלך יום שישי, כמו קניות לכבוד שבת. בסימן זה דן בהכנות לכבוד השבת שנעשות סמוך לכניסתה, כגון לערוך את השולחן לכבוד השבת ולהתלבש בבגדי שבת.

סעיף א

^איסדר שולחנו ויציע המטות (א) ויתקן כל ענייני הבית (ב), כדי שימצאנו ערוך ומסודר בבואו מבית הכנסת (ג). הגה: ויהיה שלחנו ערוך כל יום השבת (ד) (טור סוף סימן רפ"ט, ומרדכי שבת רמז ת"ח, והגהות מיימוניות פכ"ט דשבת), וכן המנהג ואין לשנות.

^אמהא דרבי יוסי בר יהודה, שבת קי״ט ע"ב.

שולחן ערוך כפשוטו

(א) ויציע המיטות – מדובר על מיטות שנועדו לישיבה. ונכון שהבית כולו יהיה מסודר לכבוד שבת, כולל חדרי השינה.

(ב) ענייני הבית – כגון לטאטא את הבית ולדאוג לכל הנצרך כדי שהמקום יהיה נעים לכבוד השבת.

(ג) בבואו מבית הכנסת – וכשיחזרו מבית הכנסת יוכלו מיד לקדש ולא יצטרכו לטרוח.

(ד) כל יום השבת – כלומר: גם בין הסעודות תהיה מפה פרוסה על השולחן. וכן את בגדי השבת המובאים בהמשך יש ללבוש כל השבת.

סעיף ב

^בישתדל שיהיו לו בגדים נאים לשבת (ה); ואם אי אפשר לו, לפחות ישלשל (פירוש: ישלשלם כלפי מטה שיהיו ארוכים כמדת העשירים היושבים בביתם. רש"י שם) בגדיו למטה דרך כבוד (ו).

^בשבת קי״ג ע"א.

שולחן ערוך כפשוטו

(ה) בגדים נאים לשבת – אמרו חכמים: "וכבדתו – שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול" (שבת קי"ג ע"א).

(ו) דרך כבוד – כלומר: המקפל בחול מכנסיו כלפי מעלה (משום הנוחות וכדי שלא יתלכלכו), בשבת ילבשם דרך כבוד. בזמננו, יש לדאוג לבגדים מיוחדים לשבת, והמנהג לכבד את השבת בחולצה לבנה.

סעיף ג

^גילבש בגדיו הנאים וישמח בביאת שבת כיוצא לקראת המלך וכיוצא לקראת חתן וכלה, דרבי חנינא מעטף וקאי בפניא דמעלי שבתא (ז), ואמר: 'בואו ונצא לקראת שבת מלכתא'; ר' ינאי אומר: 'בואי כלה, בואי כלה' (ח). הגה: וילביש עצמו בבגדי שבת מיד אחר שרחץ עצמו, וזהו כבוד השבת (של"ג רמז רפ"ו). ועל כן לא ירחץ לשבת אלא סמוך לערב (ט), שילביש עצמו מיד.

^גשבת קי״ט ע"א.

שולחן ערוך כפשוטו

(ז) דמעלי שבתא – תרגום: רבי חנינא היה מתעטף (בבגדים) ועומד עם כניסת השבת.

(ח) בואי כלה – ובמקום אחר מצאנו שר' חנינא אמר: "בואו ונצא לקראת כלה מלכתא, ואמרי לה: לקראת שבת כלה מלכתא" (בבא קמא דף לב ע"ב). ובהשראת מימרות אלו כתב רבי שלמה אלקבץ את הפיוט "לכה דודי", שאותו שרים היום בכל בתי כנסת לקבל את השבת.

(ט) סמוך לערב – שמא לאחר שרחץ יזיע או יתלכלך. ואין הכוונה סמוך מדי לכניסת השבת, שמא לא יספיק להתארגן לשבת בזמן.