האם מותר לשחק בכדור בשבת?

בסימן שח סעיף מה נחלקו המחבר והרמ"א האם מותר לשחק בכדור בשבת:

אסור לשחוק בשבת ויו״ט בכדור. הנה: ויש מתירין, ונהנו להקל.

והסביר המ״ב (בס״ק קנז) שהטעם משום מוקצה. וזה לשונו:

בכדור – בין אם היא של נייר או של עץ, שאין שם כלי עליו מחמת שראוי לשחוק בו, והוי כאבן שהוא מוקצה מגופו. ואפילו בטלטול בעלמא אסור לדעה זו.

לכאורה קשה לקבל הסבר זה, היות שכל מוקצה מחמת גופו, כשמייחדים אותו לשימוש — וכל שכן אם כבר השתמשו בו — כבר אינו מוקצה מחמת גופו, ומותר לטלטלו. וכך אף הסביר המ״ב (בס״ק קנח) את שיטת הרמ״א:

ויש מתירים – אפשר שטעמם שכיון שעשוי לכך ומיוחד לזה בתמידות – לא שייך בו שם מוקצה.

הסבר זה משכנע מאד, ולא מובן למה המחבר חולק על הרמ״א.

אחרי העיון בבית יוסף, המביא את השיטות השונות והכריע ביניהם, אולי נוכל להבין את הכרעתו בנידון זה.

תחילה מביא הב״י את האיסור בשם האגור:

כתב באנור (סי׳ תקכא) בשם שבלי הלקט שאסור לשחוק בשבת ויום טוב בכדורים שאינם ראויים לצור על פי צלוחית … וכן כדור של עץ אסור לטלטלו ולצחוק בו.

אחר מביא הב״י את שיטת התוספות בביצה (יב,א ד״ה "ה״ג רש״י") העוסק בהוצאה ביום־טוב שלא לצורך. בעלי התוספות תמהים על המנהג לשחק ביו״ט בכדור ברשות הרבים, משום שהם סוברים שהוצאה הותרה ביום טוב רק אם יש בה קצת צורך היום. ומתרצים התוספות שגם משחק כדור — כמו טיול — נכלל בשמחת יו״ט, ולכן מותר לשחק ולטלטל כדור ברה״ר ביום טוב.

ומוסיף ב״י אחרי שהסביר שיטת התוספות לפרטיה:

משמע שמותר לטלטל הכדור ביום טוב. והוא הדין בשבת, "ב״ברים אלו יום טוב ושבת שוים הם.

ומסיים ב״י בדברי ירושלמי (תענית ד, ה) ממנו מבין שאסור לשחק בכדור בשבת:

ומיהו בירושלמי בפרק בתרא "תעניות מצאתי: טור שמעון למה חרב? יש אומרים מפני הזנות, ויש אומרים שהיו משחקין בכדור.

והבין הב״י שכוונת הירושלמי ששיחקו בכדור בשבת (מפורש במקבילה באיכה רבה פ״ב, וכך פירש בעל קרבן העדה בפירושו הראשון).

וצריך להבין איזה עבירה עברו בכך ששיחקו בכדור בשבת. הרב קוק זצ״ל מסביר שבשחקם עברו על איסור הוצאה ברה״ר בשבת^[1].

אולם, אפשר להסביר בענין אחר. הנה הקרבן העדה הביא פירוש נוסף על ירושלמי זה, וזו לשונו:

אי נמי שהיו מבלין ימיהם בהם, ולא עסקו בתורה.

שמרן הב״י הבין כמובן כפירוש הראשון של קרבן העדה, שעוונם היה ששיחקו בכדור בשבת; אולם לא משום הוצאה, אלא משום שיש במשחקי כדור בשבת זלזול כבוד השבת. ועיין בים של שלמה (ביצה פרק א, סימן לד) שחולק על רבותינו בעלי התוספות שאמרו שיש במשחק הכדור עונג שבת, וכותב שאין ראוי לשחק בכדור בשבת. וזה לשונו:

ודבר תימה להתיר ביום טוב לשחק בכדור, דאין בו צורך היום כלל, אלא שחוק של ילדים שלא הגיעו לכלל חיוב, הנח. אבל גדולים נראה מנהג רע בעיני, כי זה אינו טיול אלא שיחת ילדים וקלות ראש.

לפי זה אפשר להסביר שאין סיבת האיסור לשחק בכדור בשבת משום שהכדור מוקצה, אלא להפך, הכדור מוקצה (שמלאכתו לאיסור) משום שאסור לשחק בו^[2].

הסברנו זה בדברי המחבר מתאים לפסיקתו שאין לקרוא בשבת כי אם בדברי תורה, ואפילו בספרי חכמה אסור^[3]. וכל שכן שאין לשחק בשבת בכדור.

ובזה נחלקו המחבר והרמ״א. המחבר רואה במשחקי הכדור בשבת זלזול ביום הקדוש, ולכן אוסר לשחק בו בשבת ויו״ט^[4]. והתוספות רואים בו אחד מתענוגי היום, ובעקבותיהם מתיר הרמ״א.

[1] בשו״ת אורח משפט או״ח סי׳ קנב. עיין שם. ואולי מעין ראיה להסבר ההוצאה מתוספתא שבת פ״י הל׳ ט־י: "הזורק בכותל למעלה מעשרה טפחים והלכה וישבה לה בחור שהוא ארבעה על ארבעה טפחים הרי זה חייב, שאין מטלטלין מרשות לרשות. כגון אילו שמשחקין בכדור ברשות הרבים ויצאה כדור מתחת ידו של אחד מהן חוץ לארבע אמות חייב".

[2] ולכן יתיר האגור אם ראוי גם לשימוש אחר.

[3] בסימן שז סעי׳ יז. ועיין שם, שסיים "ויש מי שמתיר".

[4] והובא בסימן ש״ח העוסק בענייני מוקצה הואיל והאיסור הופך את הכדור לכלי שמלאכתו לאיסור.