אפיה של אינו יהודי ביום כיפור

לכבוד הרב אדם ועקנין שליט"א,

השלום והברכה,

פנית אלי בשאלה אם יש למחות בקהילת לה ורן עקב המציאות הנוהגת בה, שהיא לכאורה שלא כהלכה.

המאפייה של הגויים בלה ורן סוגרת שעריה מדי יום בשעה שבע בערב. והנה, ביום כיפור דלתותיה פתוחות גם מאוחר יותר, כנראה כדי לאפות עוד לחם למען הלקוחות היהודים המסיימים את הצום לאחר מכן.

והנה, לכאורה אין לקנות במוצאי הצום מהאופה הזה, שהלא נפסק בשולחן ערוך בסימן רעו שגוי שעשה מלאכה בשביל יהודי בשבת, אסור ליהנות ממנו אפילו במוצאי שבת, עד בכדי שיעשו.

לכאורה אף אין לתלות היתר בדברי הרמ"א המתיר אמירה לאינו יהודי לצורך מצווה, כי מה מצווה יש כאן, ועל כן הדין פשוט שאין ליהנות מלחם זה במוצאי הצום.

אמנם כשמדובר במחאה צריך להיות בטוח שאין שום צד היתר בדבר שהמקלים יכולים להסתמך עליו, כיוון שאין למחות אלא כאשר האיסור ברור, כדברי הגמרא שרק אם ברור לך שהדבר אסור כפי שברור לך שאחותך אסורה לך – אז אמרהו (סנהדרין ז, ב).

ונראה לי צד היתר בכך שהאינו יהודי עובד לעצמו ולפרנסתו, ועל כל כיכר לחם שמוכר הוא מקבל תשלום. מקרה זה נקרא "קצץ (או קצב) לו שכר". ואף שהיתר זה אינו מועיל להנאה בשבת עצמה, לעניין ההנאה במוצאי שבת יש מקום גדול לסמוך על ההיתר. וזו לשון השולחן ערוך והרמ"א:

א"י שהדליק את הנר בשביל ישראל, אסור לכל, אפי' למי שלא הודלק בשבילו. הגה: ואין חילוק בזה בין קצב לו שכר או לא קצב, או שעשאו בקבלנות או בשכירות, דהואיל והישראל נהנה ממלאכה עצמה בשבת, אסור בכל ענין (הג"א פ"ק דשבת וב"י בשם סמ"ג וסה"ת) (אורח חיים סימן רעו סעיף א).

שפתי הרמ"א ברור מיללו, שכל האיסור בקצץ הוא כשנהנה מן המלאכה בשבת עצמה, אבל אם נהנה במוצאי שבת, הרי זה כדין גוי שתיקן רכב בשבת, שאם קצץ מותר לקחת את הרכב במוצאי שבת.

ועיין בכף החיים אות ז, שמביא פוסקים שהתירו בקצץ גם בשבת עצמה; ואף שחלק עליהם, ברור שבמוצאי שבת אפשר לסמוך על שיטה זו.

אולם יש גם צד להחמיר בדבר, משום שכל ההיתר בקצץ הוא כאשר הדבר בצנעה, ולא בפרהסיה כאשר ידוע לכול שהמלאכה של ישראל, כמפורש בסימן רמד סעיף א:

פוסק (פירוש מתנה) עם האינו יהודי על המלאכה, וקוצץ דמים, והאינו יהודי עושה לעצמו, ואף על פי שהוא עושה בשבת, מותר; בד"א, בצנעה, שאין מכירים הכל שזו המלאכה הנעשית בשבת של ישראל היא, אבל אם היתה ידועה ומפורסמת, אסור שהרואה את האינו יהודי עוסק אינו יודע שקצץ, ואומר שפלוני שכר האינו יהודי לעשות מלאכה בשבת;

אולם יש מקום להקל כאן, כיוון שהאיסור נובע מחשש שמא יחשבו העולם ששכרו את האופה לאפות ביום הכיפורים; אבל כאן כולם יודעים שמדובר בקצץ, והאופה רק ירוויח מה שימכור, ועל כן נראה לי שאין איסור בדבר.

ועל כן הנח להם לישראל. ואם אינם נביאים הם, בני נביאים הם. וגם יש חשש להוציא לעז על הרב הקודם שלא העיר בזה, והציבור לא יידע להבחין שאותו רב סמך על השיטה המקלה.

ועל כן המחמיר יחמיר לעצמו, ולא יעיר לאף אחד, והנראה לעניות דעתי כתבתי.

בברכת כתיבה וחתימה טובה, ורוב בריאות לכל בני המשפחה.

אוהבך בלב ונפש,

שאול דוד