מוני מים, מכתב לגאון הרב אליהו אברג'ל שליט''א

בס"ד, י"ב אדר ה'תשע"ג

הקדמה למכתב:

במוני המים הישנים (המכניים) התבצעה מדידת המים על ידי מערכת גלגלי שיניים שהסתובבו בכל עת שהמים זורמים והביאו להחלפת ספרות ב"שעון" המים. לשם הגעת האינפורמציה לחברת המים היתה החברה שולחת עובדים שבודקים בשטח את המספר המופיע בשעון ומעבירים אותו לחברה. השאלה ההלכתית שעוררו הפוסקים על השימוש במים בשבת היתה בדבר עצם מדידת המים לצורך תשלום לחברת המים, שלכאורה דינה כמו אדם המודד בשבת בחנות על מנת לקנות, פעולה שאסורה מדרבנן מחמת איסור מקח וממכר בשבת (עוד העירו לדון גם מצד צירוף המספרים אחד ליד השני שנגרם מחמת השימוש במים). למעשה דנו הפוסקים להקל מחמת סברות של גרמא ומתעסק ופסיק רישא דלא ניחא ליה באיסור דרבנן, ובפרט שבאיסור מדידה מפורש בגמרא שהאיסור הוא רק אם כוונתו למדוד (ואם אין כוונתו לכך מותר לו לתת את הסחורה אפילו בכלי מדידה), ועוד סברות המבוארות בהמשך המכתב [ראה שו"ת מים חיים (משאש) חלק ב סימן קכו, שמירת שבת כהלכתה (פרק יב סימן יט) שולחן שלמה (שכג, סק"א וסק"ב) ועוד].

בעת האחרונה על מנת להתייעל ולחסוך בכח אדם, התחדשו שיטות למדידת המים באופן דיגיטלי ולשליחת האינפורמציה לחברה באופן אלחוטי, וכך אין צורך לשלוח אנשים לשטח. (תועלת נוספת במונים הדיגיטליים היא שחברת המים יכולה לנטר תקלות וחריגות בצריכת המים הנובעים כתוצאה מנזילות ופיצוצים בצנרת ולטפל בהם בזמן אמת).

בדרך כלל כמות הצריכה במים במוני מים אלקטרוניים אלו מופיעה על גבי צג דיגיטלי במקום בצורה של מחוגים כפי שהיה במונים הישנים (לרוב מתחלף המספר עם כל תוספת צריכה של 100 ליטר אך עצם הרישום האלקטרוני נעשה גם בכמויות קטנות), והנתונים נשמרים על גבי שבב זעיר. בבוא העת מדפיסים מחשבי החברה את החשבון ושולחים אותו לצרכן.

התחדשות זו הביאה לפתחם של שומרי השבת שאלות נוספות הנוגעות לשימוש במים בשבת, היות ובמוני המים החדשים מתבצעת פעולה חשמלית כל אימת שמשתמשים במים. בין הנידונים שעלו היו השאלות:

א. האם פתיחת המים בבית המשפיעה על זרימת המים בצינורות וכתוצאה מכך מביאה לשינויים הנרשמים במערכת הדיגיטלית של מונה המים, נחשבת כמעשה או כגרמא.

ב. האם יש לדון את ההפעלה החשמלית של המונה כדבר שאינו מתכוון וכפסיק רישא שלא ניחא ליה או כמתעסק.

ג. מה טעם איסור הפעלת מכשור חשמלי בשבת בכלל – האם איסורו מן התורה משום בונה או מכה בפטיש או מדרבנן משום מוליד.

ד. האם יש לחשוש בהפעלת מוני המים הדיגיטליים לבונה או למוליד, היות וברוב המערכות אין פתיחה וסגירה של מעגל חשמלי אלא שינוי זרם במעגל חשמלי קיים.

ה. האם הכתיבה של הספרות על גבי הצג של מד המים היא כמלאכת כתיבה בשבת.

ו. האם שמירה של נתונים במחשב בשבת מוגדרת כאיסור תורה, ועוד. שאלות אלו ועוד נידונו בארוכה בתקופה האחרונה בספרים וקונטרסים שיוחדו לעניין, בשותי"ם ובקבצי עת תורניים שונים. [עיין קובץ ישורון כט כמה מאמרים בעניין, שבות יצחק חלק יב (דרזי), קונטרס שעוני מים בשבת (שטיצברג) ועוד].

יש לציין כי בשוק הישראלי קיימים מצד אחד מונים דיגיטליים לחלוטין שמחליפים לגמרי את מוני המים המכניים, ובהם כל צריכת מים יוצרת שינוי חשמלי הנקרא על ידי המונה, ומאידך מונים דיגיטליים ה"מתלבשים" על גבי מוני המים המכניים, ובהם המערכת יודעת לקלוט את השינויים במחוגים המכניים ולתרגם אותם לנתונים דיגיטליים ואז לשלוח אותם למחשבים של חברת המים אחת לתקופה מוגדרת. מכמה סיבות השימוש במונים מן הסוג השני קל יותר מבחינה הלכתית ובעיקר מפני שפתיחת המים בבתים אינה משפיעה באופן ישיר על הפעלת מערכת חשמלית ורק מדי פעם מתבצעת פעולה חשמלית הקוראת את מדי המים המכניים (ראה מאמרו של הרב ישראל רוזן ז"ל (ראש מכון צומת) "סערה במדי מים אלקטרוניים", שם מתאר בפירוט את פעולת כמה מן המונים הללו ומעלה את צדדי ההיתר לשימוש בהם). המכתב שלפנינו עוסק במוני המים הדיגיטליים לחלוטין אשר נעשה בהם פתרון לשם שימוש בשבת ללא חשש הלכתי.

מאת שאול דוד בוצ'קו

רב הישוב כוכב יעקב וראש ישיבת היכל אליהו

כוכב יעקב

לכבוד

מורנו ורבנו הגאון הרב אליהו אברג'ל שליט"א

אב"ד ירושלים

ירושלים

הנידון: היתר שימוש בשבת של מונה מים מחברת רימונים

אחר דרישת שלום כבוד תורתו,

אחרי בקשת המחילה מכבוד הרב אני פונה אליו בשאלה הלכתית הנוגעת ליישוב בו אני מכהן כרבו.

לפני כמה חודשים פנו אלי חברי מזכירות של יישובנו כדי להתקין שעוני מים שמעבירים אינפורמציה ישירות למחשב מרכזי.

ראיתי את המוצר שהציעו וקיבל היתר ממכון צומת וגם לי הקטן היה נראה שהפתרון ההלכתי היה משביע רצון ומונע לגמרי חילול שבת.

אמנם אחרי שהתקינו חצי מהשעונים בישוב קמו רבנים וטוענים שיש בשעון זה משום חילול שבת ואין להתירו כלל ושאין להשתמש במים כל זמן שהוא מותקן.

ואציג בקצרה מבנה השעון ואת הסיבות שחשבתי שמחמתן אין מקום לאסור.

בשעון ישנם ארבע פעולות:

א. מדידה של זרם המים.

ב. רישום וירטואלי בתוך ה"זיכרון" של המחשב^[1].

ג. הצגת התוצאה על גבי המונה שמאפשר לכל אדם לקוראו^[2].

ד. העברת המידע למחשב מרכזי בישוב.

בשבת לא מתבצעות כלל הפעולות השלישית והרביעית. בצג של השעון מופיעים עם כניסת השבת המילים שבת שלום או חג שמח והספירה לא מוצגת, והעברת המידע למחשב המרכזי מתבצעת רק במוצאי שבת.

לכן הלכתית יש לנו לדון על שני השלבים הראשונים. לשם הבנת העניין נתאר את פעולת המונה.

א. החלק בו זורם המים מכיל מאיץ שמסתובב כתוצאה מזרימת המים. חלק זה כולל מגנט היוצר שדה מגנטי שמסתובב ביחד עם המאיץ. בדרך זו מתבצעת המדידה.

ב. הרישום הווירטואלי מתבצע בתוך המחשב על ידי שבב אלקטרוני שפועל ברציפות וקולט את המידע ו"רושם" אותו בתוך המחשב.

השימוש במים אינו פותח או סוגר זרם חשמלי אלא משנה את האינפורמציה שמקבל הזיכרון של המחשב.

חושבני כי מערכת זו טובה בלי פקפוק כלל, ואפרט את שיקולי:

א. אין כאן כתיבה על פי ההגדרות של כתיבה, דבר המתקיים על דבר המתקיים^[3].

ב. אין סגירה או פתיחה של מעגל חשמלי, ולכן לכאורה אין כאן בונה גם לחזון איש^[4].

ג. אין נולד^[5] לכל השיטות כי בשבת עצמו אין שום יצירה.

ד. בימי חול, הנתונים האלה מוצגים על גבי המונה ויש כאן כתיבה דיגיטלית, אבל לא בשבת. האינפורמציה נשארת במחשב ואין העברה של האינפורמציה לא לצג ולא למחשב המרכזי עד מוצאי שבת.

ה. אפילו אם נאמר שיש כאן מלאכה דרבנן קל, הרי זה פסיק רישיה באיסור דרבנן קל שנראה שאפשר להקל בזה לא רק למחבר אלא גם לרמ"א^[6].

ו. ובמיוחד שגם בשעון מכני יש בעיה, כי הלוא יש איסור מדידה בשבת וכן איסור כתיבה על ידי חיבור של המספרים שמסתובבים (על פי חלק מהפוסקים) אלא שלא חוששים לזה מהטעם שמדידה נחשב איסור קל ויש שאומרים שאין זה נקרא כתיבה אלא כשכותב גוף האות ולא כשמניחים מספרים זה על יד זה.

תמכתי יתדותיי בדברי האי גברא רבה מורנו ורבנו הרב עובדיה יוסף שליט"א.

א. בענייני החשמל קיבל שיש בזה איסור, אבל הגביל את זה בחשמל שיוצר הבערה כלשהיא או שנוצר לכל הפחות משהו ממשי.

ב. הנה פסק שבגרמופון, רדיו וטלפון בשבת אין אלא איסור דרבנן (יביע אומר חלק א סימן כ).

ג. כן כתב שאין איסור ברמקול מצד החשמל כי לדעתו הוספה בזרם מותרת ואסר מטעם אחר, והתיר בשופי את מכשירי השמיעה (יביע אומר חלק א סימן יט אות יח ואות יט).

ד. הוא גם פסק להתיר אפילו פסיק רישיה דניחא ליה באיסור דרבנן (יביע אומר חלק ד סימן לד).

ה. ובנוסף בדרבנן כתב להתיר פתיחת הברז כשמים קרים נכנסים לדוד שמש ומתבשלים בתולדות חמה משום שנחשב רק הסרת המונע (יביע אומר חלק ד סימן לד אות לו).

ו. ועל כן, על פי רבנו הרב עובדיה יוסף לכאורה ברור שהשעון מים הזה מחברת רימונים מותרת בשבת, כי הנה בשבת מתבטלת הכתיבה הדיגיטלית ויש כאן רק מדידה בשדה מגנטי והעברת המידע למחשב פנימי שאינו עוזר לאף אחד בשבת עצמו, ואם נאמר שיש כאן איזה שהוא איסור דרבנן הלוא הרי זה פסיק רישיה בדרבנן וזה על ידי פתיחת הברז שפסק הרב שזה נחשב הסרת המונע שמותר כשכל האיסור הוא בדרבנן^[7].

ואחרי כל זה ראיתי מה שכבודו כתב בספרו דברות אליהו סימן כג והרחיב במעניתו להתיר לאסיר להסתובב עם אזיקים וקראתי את כל תשובתו בו מרחיב ומביא את כל השיטות ואת כל החששות ומסיק בכוחו דהיתירא ומתשובה זו למדתי בקל וחומר שמונה מים זה מותר בלי פקפוק.

ואשמח לקבל תשובתו של כבודו. פסקיו של כבודו הם מאור לעיניים.

בהערכה רבה ובהכנעה

שאול דוד בוצ'קו

[1] לעניין רישום נתונים במחשב בשבת נקטו רוב הפוסקים שאין שמירת הנתונים על גבי הדיסק המגנטי נחשבת ככתיבה כלל וכלל, כי אין כאן אותיות אלא שינוייים חשמליים ומגנטיים בדיסק שרק על ידי מכשור מיוחד אפשר לקלטם ולתרגם אותם בחזרה לנתונים בעלי משמעות לאדם. עם זאת, דעת הגאון הרב שלמה זלמן אויערבך היתה שאף שאין לחייב על שמירת נתונים בדיסק משום כתיבה, מכל מקום אם לוקחים דיסק וממלאים אותו בנתונים יש מקום לחייב מטעם מלאכת בונה משום יצירת כלי בשבת, כי בהקלטת הנתונים על הדיסק הופכים אותו לכלי חשוב ו"בונים" אותו. ויש לדון בדעתו האם דבריו נאמרו רק בדיסק ריק שהכניסו לתוכו נתונים והפכו אותו מחתיכת פלסטיק ללא חשיבות לכלי המאחסן נתונים בעלי חשיבות אך בדיסק שכבר יש בו נתונים ורק משנים את הנתונים ומוסיפים עליהם אין זה נחשב כעשיית כלי בשבת, או שמא כל שמירת נתונים חדשים נחשבת כעשיית כלי לגבי אותו מקום בדיסק בו נשמרו נתונים אלו (עיין שלחן שלמה סימן תקמה הערה ה).

[2] הפוסקים דנו בשאלה האם כתיבה על גבי צג מחשב דינה ככתיבה לעניין מלאכת שבת ואסורה מן התורה (כן דעת הגר"ש וואזנר, הגרי"ש אלישיב, הגר"נ קרליץ ועוד) או שמא אין לה דין כתיבה כי האותיות על הצג נידונות ככתב שאינו מתקיים (הגרש"ז אויערבך ועוד) סברא נוספת להקל הובאה בשם הגרש"ז אויערבך (נשמת אברהם סימן שמ סק"א-11) שהיות והכתיבה על הצג נעשית על ידי ירי של אלקטרונים על חומר זרחני המרוח בדופן הפנימית של המסך אין כאן תכונת כתיבה כלל והרי זה דומה לאדם שהדליק עשר מנורות העומדות זו בצד זו באופן שיוצרות צורת אות, שפשיטא שאין לחייבו משום כותב. בנידון דידן יש סברות נוספות להקל כי הכתיבה על הצג לא עומדת להתקיים אלא עד פתיחת הברז הבאה, וגם אין פתיחת הברז נחשבת כדרך כתיבה (אפילו אם נאמר שכתיבה על צג מחשב על ידי מקלדת נחשבת כתיבה).

[3] כפי שהזכרנו בהערה לעיל, דעת רוב הפוסקים שבשמירת הנתונים על גבי הדיסק אין איסור כתיבה, כי אין כאן אותיות שניתן לקראן אלא סימונים מגנטיים שאי אפשר לקלטם ולהבינם אלא במכשיר מיוחד. אמנם לכאורה יש לדון מצד איסור בונה שיש בשמירת נתונים על דיסק לדעת הגרש"ז אויערבך, וגם כאן הנתונים נשמרים על הדיסק של שעון המים ואחר כך נשלחים לחברה. אולם יש לדחות בשני אופנים: א. יש לומר שגם לדעת הגרשז"א אין איסור בשמירת נתונים על דיסק שכבר יש בו נתונים קודמים, ורק בהפיכה של דיסק ריק לכלי חשוב שיש בו נתונים סבר שיש איסור וכנכתבלעיל בהערה; ב. עוד יש לומר שגם לגרשז"א יש שם "בונה" ביצירת דיסק רק כשכוונתו לשמור בדיסק נתונים לאורך זמן כמבואר בלשונו, אולם כששומר על הדיסק נתונים לזמן קצר בלבד, וכל העת משתנים הנתונים אין בזה משום יצירת כלי המתקיים (ועיין סברות נוספות להקל בקובץ ישורון כט עמודים תרלג-תרלו במאמרו של הרב שמחה בונים לייזרזון].

[4] כידוע, דעת החזון איש היתה שהפעלת חשמל בשבת כרוכה באיסור בונה. דעתו פורסמה בספר חזון איש ובחלופת מכתבים עם הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך. לפי העולה מדבריו במקומות אלו יש בהפעלת המעגל החשמלי משום מלאכת בונה בשבת מחמת שסגירת המעגל נחשבת כתקיעה [אפילו אם היא רפויה] וכן משום שהזרמת הזרם במעגל היא הפיכתו "ממוות לחיים". הגרש"ז אויערבך נחלק עליו בהגדרת העניין, ונקט שסגירת ופתיחת המעגל נחשבת שימוש בכלי ולא יצירת הכלי, ויצירת זרם החשמל אינה שונה בדינה מהזרמת מים בצינור. ועל כל פנים כתב הגרשז"א שגם לשיטת החזון איש אין איסור בונה בהגברת זרם במעגל חשמלי אלא רק בסגירת מעגל חשמלי. [אולם יש חולקים על כך וסוברים שלפי החזון איש יש לאסור הגברת זרם מן התורה (הגר"ח קנייבסקי ועוד), וכן יש המחמירים משום דין נולד (הגרי"ש אלישיב)].

[5] דעת כמה אחרונים (בית יצחק ועוד) שאין איסור תורה בסגירת מעגל חשמלי בשבת, אך מכל מקום יש איסור דרבנן משום "נולד", כי הזרם החשמלי נחשב כדבר הנולד בשבת.

[6] עיין מה שכתבתי בעניין זה ב"בעקבות המחבר חלק א במאמר "פסיק רישיה דניחא ליה באיסור דרבנן" מעמוד רכ.

[7] נבהיר בזאת כי אין כוונתנו במכתב זה לפסוק באופן חד משמעי כי מונים דיגיטליים רגילים שלא נעשתה בהם פעולה המכשירה אותם לשימוש בשבת כאמור במכתב יהיו אסורים לשימוש בשבת. גם במונים הרגילים שלא נעשה בהם הכשר יש טעמים רבים להקל. כוונת המכתב היא רק להבהיר שבמונים שעליהם מדובר שנעשו בהם הפעולות האמורות להכשירם לשימוש, אין כל חשש להשתמש בשבת, וישתו ענוים וישבעו. ועיין במאמר הקודם "שימוש בחשמל בשבת" שמשם נלמד היתר להשתמש במוני מים רגילים, וחשוב להדגיש כי בחו"ל לא שייך להתקין מוני מים מיוחדים.