קולו של הכוזרי - כוזרי לכל

מבוא

קולו של הכוזרי – הכוזרי לכל

"ספר הכוזרי" נכתב על ידי רבי יהודה הלוי (ריה"ל), אחד מן הראשונים הקדמונים, שחי בספרד במאה ה-11 (כמה עשרות שנים לפני הרמב"ם). על אף שספר זה קדום מאוד גישתו הייחודית מתאימה ורלוונטית גם לזמננו.

עלינו לשאול את עצמנו: מדוע יש צורך כלל בספרי אמונה? הרי כל יסודות האמונה משוקעים בפסוקי התורה ובספרי התנ"ך, ואף חז"ל ביססו את דבריהם בענייני אמונה על פסוקי המקרא. כל פסוק בתורה הוא אמונה, וכל לימוד בתורה שבעל פה הוא אמונה. זהו המקור וזהו השורש לכל אמונתנו, ומדוע יש צורך כלל בספרי אמונה שעוסקים במקצוע זה באופן נפרד?

הן אמת שהתנ"ך והתורה שבעל פה הם הבסיס והמקור לאמונת ישראל, והם הלימוד הראשוני והבסיסי שלה, אך כדי ללמוד אמונה מתוכם יש צורך במורה שיסביר ויגלה את סודות האמונה הטמונים בהם.

ללא הסבר זה יתקשה הלומד לקנות לו אמונה בכוחות עצמו. על קושי זה באים ספרי האמונה המיוחדים לתת מענה. בספרים אלה ריכזו רבותינו הראשונים את יסודות האמונה המופיעים במקרא ובחז"ל.

ספרי אמונה נכתבו אצל ראשוני הראשונים, כגון רב סעדיה גאון ואחרים מחכמי דורו, אך מי שהציב משנה סדורה בענייני אמונה היה רבינו הגדול הרמב"ם. הקדמות הרמב"ם השונות, והלכות יסודי התורה שלו, בנו את יסודות האמונה העיקריים שהיהדות מתבססת עליהם. יצירתו זו שימרה את היהדות ומנעה מן היהודים לתור בדעתם אחר כיוונים שונים ואמונות תפלות. מובן, אפוא, כי תפקידו של הרמב"ם בהנחלת האמונה היהודית הנכונה הוא חשוב לאין שיעור, אולם ריה"ל (שקדם לו) חידש בספרו חידוש שבעקבותיו לא ניתן להשוות את ספרו לשום יצירה אחרת.

בספר זה חידש ריה"ל חידוש גדול. ריה"ל היה משורר רגיש, ונודע בשיריו הנפלאים, ומסתבר שדווקא הוא יכול היה לחבר את ספר 'הכוזרי'. ספר זה מסוגל לעשות מהפך בנפש הקורא, משום שהוא מצליח להסביר באופן בהיר מה היא חוויה דתית. אמנם הספר כולל בתוכו ענייני השקפה והסברים למצוות בהסברים שכליים עמוקים, אך זהו אינו ספר שכלי בלבד, ומשולב בו מימד רגשי גדול. אפשר לומר שספר 'הכוזרי' אינו עוד 'שיעור במחשבת ישראל' אלא זהו לימוד אמונה. הספר מצליח להעביר ללומד את עומק המושג של הקשר בין האדם לא-לוהיו, כשהוא עושה שימוש בכלים פילוסופיים-הגיוניים בד בבד עם עומק רגשי מיוחד. השילוב בין השכל ובין הרגש הוא חידושו הגדול של ריה"ל, ושילוב זה שובה את לב הלומד מתחילת הספר לכל אורכו.

מבנה הספר

בספר 'הכוזרי' חמשה מאמרים, כאשר כל מאמר עוסק באחד מן המימדים בקשר שבין האדם לאלוקים.

בקריאה ראשונה נראה שאין סדר ברצף המאמרים, ואף לא במספר הפרקים שהם מכילים. לדוגמא: המאמר הראשון מורכב מ180 קטעים, ואילו במאמר האחרון ישנם 22 קטעים בלבד. אך אם נעיין נמצא כי כל מאמר ומאמר מן הספר מתייחס למימד אחר של המפגש בין האדם לאלוקים. המאמר הראשון – עם ישראל, המאמר השני – ארץ ישראל, המאמר השלישי – החסיד, המאמר הרביעי – אלוקים, והמאמר החמישי – האדם. נבאר דברינו: המאמר הראשון מוקדש להגדרת עם ישראל, ייחודו ותפקידו בהיסטוריה, והעניין הרוחני בו הוא ניחן. במוקד המאמר השני עומדת ארץ ישראל, ועניינה של ה'שכינה' השוכנת בארץ ישראל ובעולם. במאמר השלישי ריה"ל מציג בפנינו את "החסיד", הדמות המיוחדת אותה על היהודי לחקות, ועל הדרך המאפשרת לאדם הפרטי ליצור קשר עם אלוקים. במאמר הרביעי מסביר ריה"ל על דרכי ההשגחה בעולם, ובו מכניס אותנו ריה"ל אל סודות פנימיות התורה. במאמר החמישי אנו לומדים על מהות האדם ושותפותו עם הא-ל, ועל מגבלות האדם ואחריותו.

בספר זה מטפל ריה"ל בכל השאלות האמוניות עימן מתמודד היהודי המאמין, בכל הדורות: שאלת הבריאה מול קדמות העולם, ראיות לתורה מן השמים, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, התמודדות עם היצרים, עם המוות, שאלות של בחירה וגזירה, טעמי המצוות, הכוונה והמעש, תפקידו של עם ישראל מול האומות, היסטוריה, חויה ופילוסופיה, היגיון ואמונה. כל העוסק בשאלות אלה במחשבת האמונה הישראלית, יהיה מוכרח להיחשף לשיטתו המיוחדת של ריה"ל, המקיפה את יסודות האמונה כולם.

ריה"ל יצר ספר המתפרש היום כמודרני. הוא עורך דו-שיח בין המלך שהתגייר ובין המחבר – ריה"ל עצמו. בכך הוא מגרה את הקורא להבין את הדברים לעומקם.

הספר מבוסס על עובדה היסטורית – מלך שבחר להתגייר וכל עמו התגייר יחד עמו. בחירת המלך כדמות המרכזית בספר איננה מקרית. המלך הוא אדם שאינו חסר כלום, אך למרות זאת, אותו מלך שיש לו הכל מרגיש שהוא חסר-כל. העושר והשפע אינם נותנים מענה לקשיי היום-יום של האדם. החוסר הנפשי שחש האדם בעולם הוא כזה שעושר ושפע אינם יכולים למלא, ולאדם יש צורך בהרבה יותר מזה. בכך קובע ריה"ל עיקרון בסיסי: באדם, בכל אדם, טמון אור אלוקי, ועל כן הוא תר ומחפש את האור הזה בעולם, ונפשו לא תמצא לה מנוח עד שימצאהו. משום כך אין האדם יכול לחיות אם אין לו אידאל, וכל תענוגי העולם לא יספקוהו.

בפתיחת הספר אנו נחשפים לחלומו של מלך כוזר, חלום המעביר מסר חד וברור: הכוונות רצויות אך המעשים אינם רצויים. מסר זה מעביר את אחד מן הדברים החשובים ביהדות לפיו העיקר הוא המעשים. היהדות דורשת מכל אדם, בכל דרגה בה הוא נמצא, להתעלות. האמונה אינה דברים שבלב בלבד, ואין מוטל על האדם רק לחשוב ולזכור, אלא למעשים ישנה משמעות גדולה מאוד. המעשה אותו ציוה אלוקים הוא המאפשר את הקשר בין אדם לאלוקיו. התורה היא החיים עצמם ולא רק מתכון או מצפן לחיים נכונים. זוהי מטרתו של הספר – לגלות את הקשר בין האדם לאלוקים בכל פרט מחייו.

ארץ ישראל תופסת מקום מיוחד בספר. המאמר השני מוקדש לנושא זה, אך כל הספר לכל אורכו מבושם מריחה של ארץ ישראל, כי לרבי יהודה הלוי אמנם חשוב לדעת שה' ברא העולם, אך חשוב לו הרבה יותר לדעת ולחוש שה' משגיח על העולם ומטפל בו. השגחה זו אנו חווים בזכות ההבטחה שניתנה לאבות ונתקיימה לבנים. התשוקה לאלוקים מתחברת לאהבה אין קץ לארצו. אין ספק שהשפעת ספר זה על תחיית האומה בארץ ישראל בדורות אלה היא מכרעת.

לימוד הכוזרי הוא אכן יסודי מאוד. הספר נכתב בערבית, אך עם השנים זכה לכמה וכמה תרגומים ללשון הקודש. בחיבור זה שאיפתנו היא להצליח להעביר לקורא את הרעיונות הטמונים בו. לנסות ולהחיות את קולו הפנימי של ריה"ל, כך שקשיי השפה ה'ימי ביניימית', וכן המונחים הפילוסופים בהם משתמש ריה"ל, לא יהוו מכשול בפני הלומד, והוא יוכל להרגיש את החוויה הדתית אותה רוצה רבי יהודה הלוי להעבירנו. משום כך קראתי לספר בשם 'קולו של הכוזרי – הכוזרי לכל', משום שמטרתי להשמיע את קולו של ריה"ל לציבור הלומדים כולו.