נספח

היחס אל הרפורמים בימינו עפ"י דברי ריה"ל

ריה"ל מתייחס אל סיעת ירבעם בסלחנות רבה. ירבעם בסך הכל חיפש תחליף לבית המקדש מסיבות פוליטיות ולשם כך החטיא את ישראל בעבודת העגלים, אך באמת הוא לא כפר בקב"ה. אלה הם יהודים נאמנים, נמולים ושומרי שבת ושאר מצוות, ואף מאמינים בכל אמונת ישראל ובהתגלות ובהשגחה, אלא שטעו בדרך עבודת ה' ונפלו לחטא שיש בו איסור עבודה זרה. זה אמנם חמור מאוד אבל אין זה מוציא אותם מן הכלל. הם לא כפרו בעיקר ולא הוציאו עצמם מחוץ לקהל ישראל. ריה"ל מדמה את טעותם של סיעת ירבעם בשני משלים: "כְּמִי שֶׁנּוֹשֵׂא אֶת אֲחוֹתוֹ לְצֹרֶךְ אוֹ לְתַאֲוָה, אֲבָל הוּא מְקַיֵּם כָּל מִצְוֹת הַנִּשּׂוּאִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה בָהֶם הָא־להִים, אוֹ כְמִי שֶׁאוֹכֵל בְּשַׂר הַחֲזִיר אֲבָל הוּא נִזְהָר בַּשְּׁחִיטָה וּמִן הַדָּם וְזוּלָתוֹ מִתְּנָאֵי הַמַּאֲכָלִים כַּאֲשֶׁר צֻוָּה בוֹ".

דרך זו של בחירה לקיים רק חלק מן המצוות ולא כולן מזכירה לנו את דרכם של היהודים הרפורמים בדורות אלה. אף הם יהודים מאמינים המבקשים להיות חלק מעם ישראל, אלא שהם טועים לחשוב מסיבות שונות שחלק מן המצוות לא שייכות אליהם בזמן הזה. הם מחליטים לעצמם מה מחייב אותם ומה לא, ומה מתאים לדור שלנו ומה לא מתאים. הם מאמינים כי א־להים נתן לנו את התורה אך לאדם יש אוטונומיה לבחור ולהחליט מה הוא מקיים ומה לא. הם תופסים את המצוות בעיקר כמצוות סוציאליות ולא כמצוות שמעיות, מה שבהכרח מרחיק אותם מן הדת.

נראה כי נוכל לדמות את גישתנו אל הרפורמים כגישתו של ריה"ל לסיעת ירבעם. אמנם הם טועים לגמרי, אך אין הם עובדי עבודה זרה ולא הוציאו עצמם מן הכלל. אמנם אין לאכול משחיטתם, ודייניהם ורבניהם אינם יכולים לשמש לנו פוסקי הלכה, אך הם עדיין בפנים. יש להתייחס אליהם כאל יהודים טועים.