קולו של הכוזרי - כוזרי לכל

מאמר רביעי

פרק ס

הנצרות והאסלם

 בתחילת הספר עסק ריה"ל בנצרות ובאיסלם כפי שהן מציגות את עצמן, וכאן עוסק בהן באופן מהותי ובוחן יותר

כזכור, מלך כוזר כבר שוחח בתחילת דרכו עם חכם נוצרי ועם חכם מוסלמי על אמונתם, והגיע למסקנה שדתות אלה אינן נותנות מענה למבקש א־להים המעוניין בקשר ממשי בין הא־ל ובין האדם. כאן חוזר ריה"ל לעסוק בשתי הדתות הגדולות – הנצרות והאיסלם, אך הפעם הוא עושה זאת מתוך מבט מעמיק ופנימי יותר. הוא מנסה לברר ולהציג את עומק יסודות האמונה שלהן, ולא לחזור ולצטט רק מה שאותם נוצרים או מוסלמים מספרים לאדם אשר בא אליהם מבחוץ ושואל.

בתחילת מאמר ראשון הסביר ריה"ל שגם הנצרות וגם האיסלם מאמינות בא־ל שהוא בורא העולם, אך בניגוד לפילוסופיה הרואה בא־להים חלק מן העולם ומהתנהלותו הקבועה ואין לו שום פעילות או אמירה, דתות אלה מאמינות שיש לא־ל קשר אישי עם העולם והאדם, וכי הוא אף מדבר עם בני אדם נבחרים ('נביאים'). הן מאמינות שהא־ל מתערב בעולם כרצונו ואפשר להתפלל אליו ולצפות לניסים, ושיש לכל אדם אצל הא־ל חשבון של שכר-ועונש והבטחה לעולם הבא על פי חייו בעולם הזה. בדברים אלה יש דמיון בין דתות אלה ליהדות.

מה שהפריע למלך כוזר להזדהות עם דתות אלה הוא העובדה שאין למאמיני דתות אלה חוויה אישית עם הא־ל, וכן שאין להם הוכחות לסיפורים אותם שמעו ואותם הם מעבירים הלאה. מניִן להם שא־להים דיבר עם יש"ו או עם מוחמד? מלך כוזר הצליח להבין ששתי הדתות האלה מסתמכות בעיקר על מה שמסופר בתורה – על ההתגלות של א־להים אל האבות ואל עם ישראל ביציאת מצרים ובמעמד הר סיני. זאת גם הסיבה שהחבר היהודי פתח את דבריו בכך שהוא מאמין בא־ל שהוציא את עם ישראל ממצרים ולא אמר שהוא מאמין בא־ל בורא העולם, ומתוך כך הרחיב לדבר על העניין הא־לוהי ועל כך שישנו עם נבחר שיש לו קשר חזק יותר עם הא־ל מאשר שאר בני האדם.

עכשיו רוצה ריה"ל להעמיק יותר ולחדד את ההבדל בין שתי דתות אלו לבין היהדות, ולדון בשאלות דתיות מהותיות יותר הנוגעות באמונה עצמה. כדי לעסוק בנושא זה בוחר ריה"ל לדון במשמעותן ובמעמדן של ארץ ישראל וירושלים בדתות השונות. כאשר הזכיר החבר (לעיל בסוף פיסקה ז) את המקומות המיוחדים לנבואה תקף אותו מלך כוזר בטענה שייחוס חשיבות מיוחדת למקומות מסויימים ולזמנים מיוחדים זו, לכאורה, השקפה של אלילות ואיצטגנינות, ועל כך ענה החבר מה שענה (בפיסקה ט). כאן חוזר החבר ועוסק שוב במקומה המיוחד של ארץ ישראל.

תפריט ספר הכוזרי

הקדשה

מבוא

פרק נ"ד – שמות הבורא

פרק נ"ה – התורה מתארת שתי בריאות לעולם

פרק נ"ו – קשר ומרחק בין הא-לוהים והאדם

פרק נ"ז – הנבואה

פרק נ"ח – שני מקורות לנבואה – ריה"ל מול הרמב"ם

פרק נ"ט – חכמת האיצטגנינות (אסטרולוגיה)

פרק ס – הנצרות והאסלאם

פרק ס"א – מעמדה המיוחד של ארץ ישראל לכל הדתות

פרק ס"ב – מהי אלילות ומהי אמונה בא-ל

פרק ס"ג – פילוסופיה – טוב או רע?

פרק ס"ד – דירוג האמונות והדתות – מן השקרית ביותר לאמיתית ביותר

נספח – היחס אל הרפורמים בימינו עפ"י דברי ריה"ל

פרק ס"ה – העמקה במשמעות שמות הבורא

פרק ס"ו – שֵׁם "א־להים" יכול להיתפס בשכל ובהגיון אך שֵׁם "הוי"ה" הוא למעלה מן הדעת

פרק ס"ז – הכרה מתוך חוויה מביאה לאמונה חזקה יותר מידיעה שכלית

פרק ס"ח – הגלות

פרק ס"ט – ספר יצירה

פרק ע – ספר סיפור וספר

פרק ע"א – עולם הספירות בקבלה

פרק ע"ב – 3 אותיות היסוד

פרק ע"ג – 7 האותיות הכפולות

פרק ע"ד – 12 האותיות הפשוטות

פרק ע"ה – החידוש הגדול של ספר יצירה

פרק ע"ו – זכר ונקבה

פרק ע"ז – עוד על תורה ומדע

דילוג לתוכן